מה אומר חוק בנהיגה בשכרות?
קיבלתם כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות? במאמר זה נבחן ונראה מה ניתן לעשות אם וכאשר נרשם נגדכם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. נראה גם מה חוק נהיגה בשכרות אומר לעניין זה ולבסוף נסביר כיצד ניתן לצאת מזה.
כידוע עבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה מאוד אשר לא בכדי קבע המחוקק פסילת רישיון הנהיגה מינימלית של שנתיים לעבירה זו כאשר מדובר בפעם הראשונה וארבעה שנות פסילה כאשר מדובר בעבירה שנייה.
לכאורה נראה כי מדובר בעונשים אשר הציבור אינו יכול לעמוד בהם, פסילה ארוכה וממושכת של רישיון הנהיגה. בהתאם לחוק, כמות האלכוהול המותרת להימצאות בגוף האדם הינה 240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף אחד. בהתאם לנתון זה על משטרת ישראל להגיש כתב אישום לכל מי שימצא בגופו 240 מיקרוגרם אלכוהול בעת נהיגה. בפועל, האכיפה מבצעת רק החל מכמות של 290 מיקרוגרם.
כפי שנראה בהמשך המאמר, בעקבות פסק דין ענת עוזרי אשר העלה את רף רמת השכרות, בפועל אכיפה נגד נהגים שיכורים מתחילה החל מכמות של 290 מיקרוגרם. אמנם, חוק נהיגה בשכרות קובע רמה של 240 מיקרוגרם אך הפסיקה העלתה את רמת האלכוהול המותרת לנהג ותיק בנהיגה.
בהתייחס לנהגים צעירים, נהגים חדשים וכן נהגים מקצועיים, כמות האלכוהול המותרת אשר יכולה להימצא בגופם במהלך בדיקת נשיפה הינה עד 50 מיקרוגרם אלכוהול. כאשר מדובר בבדיקת דם, ריכוז האלכוהול בדם אינו עולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב– 100 מיל דם. אוכלוסייה זו נקראת אוכלוסייה מיוחדת והמחוקק בחר להחמיר עמה.
בפועל יוצא כי לנהג חדש או נהג צעיר אסור כלל לשתות אלכוהול ולנהוג. כל כמות אשר תחרוג מהכמות המינימלית שאפשר לו המחוקק תגרור הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות וכן עונשים אחרים נלווים.
היות והחוק נהיגה בשכרות מדבר על אלכוהול או סם, בנהיגה בשכרות קבע המחוקק מידת אלכוהול המותרת לשתייה בעוד בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים כל עישון סם האסור על פי חוק יחשב לעבירה ויגרור כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת סמים.
כמו כן, נהג אשר חדש אשר יורשע בנהיגה בשכרות ואפילו בנהיגה תחת השפעה, צפוי לעבור בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. המדובר בסוגיה אשר לא רבים מדברים עליה ויש לקחת אף אותה בחשבון כאשר מדובר בנהג חדש אשר ביצע עבירה.
הישגי משרדנו בתיקי נהיגה בשכרות:
להלן הישגים של משרדנו בעבירת נהיגה בשכרות.
מה השתנה בחוק נהיגה בשכרות מאז ועד היום?
מבחינת חוק נהיגה בשכרות לא השתנה כלום, אולם בעקבות פסק דין מדינת ישראל נ' ענת עוזרי השתנתה כמות האלכוהול המותרת להימצאות בגופו של נהג ותיק. במסגרת פסק הדין, עלו טענות רבות לגבי סטיית המכשיר בכל מיני מצבים במהלך הפעלתו.
לבסוף, קבע בית המשפט כי רף האכיפה בנהיגה בשכרות יעמוד על 400 מיקרוגרם, אולם המדינה ערערה על פסק דין זה והרף כמות אלכוהול הועמד על 290 מיקרוגרם.
כפי שראינו לעיל, החוק אינו עומד בפני עצמו ולחוק מתווסף הפסיקה אשר מפרשת אותו ומוסיפה עליו.
חוק נהיגה בשכרות בפקודת התעבורה [נוסח חדש] + תקנות התעבורה תשכ"א 1961:
מי הוא שיכור
תק' (מס' 3) תש"ע-2009
"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או ב- בדיקת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
(1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
(2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
וכפי שכבר אמרנו החוק היבש הוא 240 מיקרוגרם אוויר נשוף
סעיף 169 ב לתקנות התעבורה קובע
- לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.
(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור
לנהוג בו.
- לעניין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם
שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.
העונש על נהיגה בשכרות מוסדר בסעיף 39 א לפקודת התעבורה הקובע,
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
כעולה מסעיפי חוק אלו לכאורה נראה כי לעבירת נהיגה בשכרות ישנו עונש מפלצתי בדמות פסילה ארוכה. בפסקה הבאה נבחן ונראה כיצד ניתן להתמודד עם עבירה זו ועונש דרקוני זה.
קצת מבלבל נכון? בכל זאת אנו שומעים על עונשים שהם פחות מהמינימום כמו 3 חודשים 5 חודשים בודדים הכיצד?
כפי שראינו לעיל, מדובר בעונש מינימום של שנתיים פסילה לנהג אשר הורשע בעבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3). יחד עם זאת, במידה ועורך הדין המטפל לנהג בתיק השכרות ישנה את סעיף העבירה לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 הרי שניתן יהיה לסטות מפסילת המינימום הקבועה בחוק.
להבדיל מנהיגה בשכרות שם ענישת המינימום היא שנתיים פסילה הרי שאדם אשר מורשע בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לת"ת פסילת המינימום הינה פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.
יש גם לשים לב לנסיבות מיוחדות שיכולות להחמיר את המצב כגון שכרות ותאונת דרכים יחד.
איך יתכן שנהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) תשתנה לתקנה 26(2) נהיגה תחת השפעה?
תשובה זו נעוצה בכשלים ראייתיים הנמצאים בתיק השכרות אשר גרמו לתביעה להסכים לשנות את סעיף האישום לסעיף קל יותר של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
יש להבין כי התביעה המשטרתית אינה מחפשת לשנות סעיפים ולסגור תיקים רק לשם סגירה בלבד, על מנת שניתן יהיה לשנות את הסעיף לסעיף קל יותר יש להראות ולהצביע כי נפלו פגמים בכתב האישום. ברגע שהתביעה מבינה כי התיק הוא לא תיק מנצח היא תעדיף להגיע ל"פשרה" בה הנהג יורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעה. תוצאה זו עדיפה לתביעה מאשר זיכוי מוחלט.
מה הם כשלים ראייתיים?
המדובר בנושא מורכב מאוד אשר כרוך בפסיקה של בתי המשפט השונים, נתונים טכניים כגון הוראות יצרן של מכשיר הינשוף בנוגע להפעלתו, נהלי המשטרה וכן חוק נהיגה בשכרות וכו'. ישנם כשלים מגוונים ושונים היכולים לעלות מחומר חקירה בתיק אלכוהול.
לדוגמה, אדם נתפס נוהג בשכרות כשבגופו 290 מיקרוגרם אלכוהול ולטענתו שתה חצי שעה לפני שנתפס. את בדיקת השכרות בפועל ביצע כעבור שעה מהמועד שעוכב. במצב דברים זה, יוצא כי כאשר נתפס ע"י השוטר כמות האלכוהול בגופו לא הייתה הכמות הנכונה ולמה הכוונה.
ניתן לדמות את ספיגת האלכוהול בגוף לפעמון (הכוונה לצורה). תחילה, כאשר אדם שותה אלכוהול לוקח לאלכוהול זמן ספיגה בגוף, ככל שעובר הזמן הכמות היא גבוהה יותר עד אשר מתחילה ההשפעה לרדת. בפועל יוצא כי במועד הנשיפה עצו רמת האלכוהול בגופו של הנהג הייתה גבוהה הרבה יותר מהרגע בו נעצר לבדיקה.
דוגמה טכנית לכשל ראייתי
לפי הוראות יצרן יש מקדם ביטחון של 15 דק' מרגע עיכוב הנהג עד הבדיקה בפועל. נניח אדם מעוכב לבדיקה בשעה 3:00 ונבדק במכשיר הינשוף בשעה 03:10 דהיינו 10 דקות בלבד מהרגע שנעצר. האם זה תקין?
התשובה היא לא. בהתאם להנחיות יש להמתין 15 דקות בין עיכוב הנהג לבדיקת אלכוהול ועד למתן הבדיקה בפועל. חריגה מנהלים אלו עלולה לפגום קשות בראיות התביעה ולהביא לביטול התיק או להשגת הסדר טיעון קל עבור הנהג.
דוגמאות נוספות של כשלים בראיות
- אי החלפת פיה בין בדיקה לבדיקה
- אי כיול מכשיר הינשוף בתחילת המשמרת ובסופה
- בעיות בפלטים של בדיקת שכרות – יש רשימות של תקלות
- אי דיוק בזמנים הקבועים בחוק ובפסיקה
- השגחה על הנבדק במהלך הבדיקה
ברור שכשל קטן ולא מהותי בחומר הראיות לא יביא לזיכוי בבית המשפט, אולם הצטברות של כשלים בהחלט יכולה להביא לזיכוי הנאשם.
לעתים הכשלים לא נראים לעין ויש להפעיל פעולות משפטיות כגון בקשה לקבלת חומר שאיננו חומר חקירה למשל במצב בו הנאשם טוען כי שוטרים אחרים היו מעורבים בטיפול בו ולא השוטרים אשר משמים עדי התביעה. במצב זה, יתכן ותוגש בקשה לקבלת דוח עיסוק ודו"ח פריסה של השוטרים בשטח, כמובן שבפרקטיקה יש הרבה כלים משפטיים לשימוש ונדרש הרבה ניסיון להבין את המטריה כולה.
הקשר בין החוק לבין עו"ד לתעבורה
עורך דין תעבורה העוסק בתחום התעבורה בקיא בפסיקה הרלוונטית אשר משתנה חדשות לבקרים, בחוק וביתר הכללים הרלוונטיים. כפי שניתן לראות במאמר זה, מדובר בנושא מורכב המצריך ידיעה בפסיקה, בחוק והן בהוראות הפעלה ונתונים טכניים כאלה ואחרים.
עורך דין לתעבורה יצלם את תיק הנהיגה בשכרות מהתביעה המשטרתית, ילמד אותו לעומק ויעבור על פרט פרט ויסמן את הנקודות החלשות בתיק דהיינו הכשלים הראייתיים. בסופו של יום: ימליץ עורך הדין על ביצוע אחת משתי הפעולות הבאות:
- כפירה בבית המשפט לתעבורה במיוחס לנהג בכתב האישום וניהול משפט הוכחות במטרה להביא לזיכוי.
או
- הגעה להסדר טיעון מקל ושינוי סעיף העבירה מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ועצם כך הנהג יקבל שלילת רישיון קצר של מס' חודשים בודדים.
כמובן שהכול תלוי בראיות ובמה שהנאשם אומר לעורך דינו אולם עורך הדין ייעץ לנאשם על דרכי הפעולה האפשריות ויחד עם הלקוח יכינו את קו ההגנה המיטבי כך שהמטרה היא כי בסופו של יום רישיון הנהיגה יישאר בכיס של הלקוח. מוזמנים לקרוא מאמר – נהיגה בשכרות איך יוצאים מזה.
אזהרה: האמור במאמר חוק נהיגה בשכרות (פקודת התעבורה), נועד לתת מידע אינפורמטיבי בלבד ואין לעשות שימוש באמור במאמר ללא התייעצות עם עורך דין נהיגה בשכרות. אין האתר או כותב המאמר אחראי לשום פעולה או נזק אשר יעשה אדם אשר מסתמך על האמור במאמר זה.
