מעצר עד תום ההליכים משמעותו שהאדם שהוגש כנגדו כתב אישום יהיה במעצר מאחורי סורג ובריח כל עוד משפטו מתקיים. מדובר בצעד דורסני ופגיעה משמעותית בחירותו של האדם ושלילת זכות יסוד בסיסית.
בהליך הפלילי הקלאסי, הליך של מעצר עד תום ההליכים איננו דבר חריג, אנו שומעים בחדשות ובעיתונים, שאדם זה או אחר נעצר עד תום ההליכים לאור קיומן של עילות שונות כגון מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו בגין ביצוע העבירות עליהן הועמד לדין.
יש לזכור כי הליך של מעצר עד תום ההליכים הוא הליך פוגעני ודורסני אשר ננקט רק בהתקיים עילות שונות הקבועות בחוק ובמקרה שלא ניתן לאזן את המסוכנות הנובעת מהנאשם באופן אחר.
בשנים האחרונות וכחלק מהמגמה למלחמה בתאונות דרכים ועבריינות כבישים נראה כי הליך של מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הפך ליותר ויותר מקובל. אם בעבר נדיר היה לשמוע כי פלוני או אלמוני נעצרו עד תום ההליכים בגין ביצוע עבירות תעבורה הרי שכיום ניתן לשמוע זאת בתדירות גבוהה יותר.
באיזה שלב בהליך המשפטי מוגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים?
כאשר אנו מדברים על הליך של מעצר מדובר למעשה על שני סוגי מעצרים, האחד מעצר לצורכי חקירה, אשר מכונה "מעצר ימים" והוא מוגבל רק לצורכי חקירה בלבד. ההליך השני נקרא מעצר עד תום ההליכים דהיינו הותרת הנאשם מאחורי סורג ובריח כל עוד ההליך המשפטי מתקיים.
בהתאם לסעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי, בקשה למעצר עד תום ההליכים תוגש יחד עם הגשת כתב אישום כנגד הנאשם.
במילים אחרות, הבקשה למעצר עד תום הליכים תוגש רק לאחר גיבוש כל מכלול הראיות הקיימות בתיק ומסקנת המדינה כי קיים בסיס טוב להרשעה בדין.
בגין אלו עבירות תעבורה ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים המשפטיים:
לכאורה, אין רשימת מכולת סגורה המוצגת לבית המשפט לפיה ניתן להחליט מי ישהה במעצר עד תום ההליכים ומי לא. כפי שצוין קודם לכן, בעבירות תעבורה הליך של מעצר עד תום הליכים הוא הליך חריג כאשר בדרך כלל אנו נמצא אותו בהתקיים עבירות חמורות או לחילופין בהתקיים עבירה המלמדת על דפוס התנהגות חוזר ונשנה מצד הנאשם. בין עבירות אלו ניתן למצוא את העבירות הבאות:
- עבירת נהיגה בשכרות – כאשר נהג נתפס כשבגופו כמות אלכוהול גבוהה פי כמה וכמה מהכמות המותרת בית משפט ישקול השארתו מאחורי סורג ובריח.
- נהיגה בזמן פסילה- כאשר נאשם נתפס נוהג בזמן פסילה השארתו עצור היא בהחלט שיקול שבית משפט ייקח בחשבון. כאשר מדובר בנהיגה בזמן פסילה בפעם השנייה או השלישית יגבר הצורך להשארת הנאשם עצור.
- תאונת דרכים והפקרה- כאשר נאשם היה מעורב בתאונת דרכים בה הפקיר פצוע הרי שנהג זה נחשב נהג מסוכן ובית משפט בהחלט ישקול השארתו עצור.
- דפוס התנהגות חוזר- כאשר מדובר בנאשם אשר נתפס נוהג בשכרות פעם אחר פעם או נוהג בזמן פסילה מספר פעמים ככל הנראה שבית המשפט יקבע כי מדובר בנהג מסוכן אשר הצורך הציבורי מחייב השארתו מאחורי סורג ובריח. הישנות עבירות תעבורה חמורות לכשעצמה יכולה להוות סיבה להשארת הנאשם עצור.
באילו מקרים בית המשפט יורה על מעצר עד תום ההליכים?
על מנת שאדם ייעצר עד תום ההליכים נדרש לבחון מספר תנאים מצטברים כדלקמן:
תנאי ראשון – הוגש כתב אישום כנגד הנאשם:
כתב האישום הוא מסמך המתמצת מבחינה עובדתית ומשפטית את האשמה המופנית כלפי הנאשם מטעם המדינה. כתב אישום יוגש רק לאחר שהתביעה המשטרתית הגיעה למסקנה כי קיימות ראיות מספיקות להרשעת החשוד בדין.
תנאי שני- מתקיימת עילת מעצר- בין עילות המעצר הקבועות בחוק ניתן למנות את העילות הבאות:
- מסוכנות- זוהי מעשה אחת מהעילות הנפוצות בגין מותיר בית המשפט את הנאשם מאחורי סורג ובריח. כך למשל, אדם אשר נתפס נוהג בשכרות בפעם השלישית ככל הנראה יקבע לגביו כי הוא מסכן את עצמו ושאר משתמשי הדרך ולכן מקומו במאסר. מקרים בהם מתקיימת מסוכנות גבוהה ישנו סיכוי גבוה להותרת הנאשם מאחורי סורג ובריח.
- שיבוש הליכי משפט- עילה זו תבחן ביחס לקשר שיש לנאשם עם עדי חקירה למשל. ככל ויש בידי הנאשם יכולת להשפיע על ההליך המשפטי ולשבש אותו כך יטה בית המשפט להשאירו במאסר. מטרת המעצר בעילה זו היא למנוע את שיבוש החקירה ולמנוע מהנאשם לסכל את פעולות החקירה בתיק.
- הימלטות- במידה וקיים חשש כי שחרור הנאשם ממעצר יוביל להימלטותו מחוץ לגבולות המדינה כך יטה בית המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה.
תנאי שלישי- קיומן של ראיות לכאורה-
בניגוד להליך של מעצר ימים בהליך של מעצר עד תום ההליכים על בית המשפט לבדוק אם קיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי להבשיל בסופו של יום לכדי הרשעה. הרף המשפטי של ראיות לכאורה גבוה יותר מחשד סביר ועל בית המשפט לבדוק מספר דברים רלוונטיים כגון הודעות של הנאשם, הודעות עדים נוספים, תוכן ויזואלי הקיים בתיק החקירה וכו' וכו'
תנאי רביעי- העדר חלופת מעצר-
היות והליך מעצר הוא הליך הפוגע משמעותית בחירות הנאשם על בית המשפט לבדוק אם ניתן לאיין את מסוכנות הנאשם או החשש מפני שיבוש הליכי משפט באמצעות חלופת מעצר. חלופת מעצר לרוב תישקל בחיוב על ידי בית המשפט בעבירות תעבורה גם כאשר מדובר בעבירה חמורה. יש לזכור כי לרוב בעבירות תעבורה מדובר בנאשמים שהם נורמטיביים לכאורה כך שהשארתם מאחורי סורג ובריח לעיתים תזיק מאשר תועיל. לכן על פי פסיקת בית המשפט העליון בעבירות תעבורה מעצר הוא החריג והכלל הוא שחרור.
שיקולים נוספים של בית המשפט בעבירות תעבורה:
כפי שצוין לעייל, בעבירות תעבורה עסקינן לרוב בנאשמים נורמטיביים אשר נקלעו לסיטואציה משפטית שהובילה אותם להסתבך בפלילים. מסיבה זו, כאשר מוגש לבית המשפט מקרה בו מתקיימות כל העילות מעצר הנאשם עד לתום ההליכים ישקול בית המשפט בבואו להחליט על מעצר הנאשם עד לתום ההליכים את חומרת העונש שתוטל בסופו של יום על הנאשם. כך למשל, נאשם שנתפס נוהג בזמן פסילה בפעם השלישית הרי שסיכוי גבוה שבסופו של דבר גם אם יורשע בתיק העיקרי הוא ירצה עונש של עבודות שירות ולא מאסר מאחורי סורג ובריח. מסיבה זו, גובר השיקול לשחרור הנאשם כבר עתה שכן מעצרו אינו מהווה מקדמה על חשבון העונש. מה הטעם להשאיר נאשם עצור מאחורי סורג ובריח אם בגזר הדין יוטל עליו עונש חמור פחות? שיקול זה בהחלט יבוא במניין השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לקבוע אם הנאשם ישהה מאחורי סורג ובריח עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו.
מהן חלופות מעצר נפוצות בעבירות תעבורה:
בהליך של מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה בית המשפט ישקול חלופה רלוונטית אחרת למעצר. בין חלופות מעצר ניתן למנות את הדברים הבאים:
- שחרור למעצר בית מלא- מעצר בית מלא פירושו שהייה בבית הנאשם במשך כל שעות היממה ללא אפשרות יציאה ממנו. לרוב במעצר בית מלא בית המשפט מאפשר לנאשם חלונות התאווררות למשך מספר שעות בודדות במהלך היום.
- מעצר בית חלקי- לרוב חלופה זו תאפשר לנאשם יציאה לעבודה כך שמעצר הבית יהיה בשעות הלילה. חלופה זו רלוונטית לנאשמים שנתפסו נוהגים בשכרות, מעצר בית לילי יכול לאיין את מסוכנותם ויוודא כי בשעות הלילה יהיו במעצר מבלי יכול לנהוג לאחר ששתו.
כל החלופות הללו יגובו במפקחים אשר יחקרו על ידי בית המשפט וימצאו מתאימים לפקח על הנאשם במשך תקופת המעצר ויוודאו כי הוא אכן אינו מפר את תנאי השחרור. לרוב, לצד המפקחים, יצטרך הנאשם להפקיד ערבון כספי כתנאי לשחרורו ולחתום על התחייבות כספית שתבטיח את התייצבותו לדיונים שיהיו בעניינו. אין המדובר בחלופות פשוטת וכי יש לוודא כי המפקחים המוצעים לבית המשפט מתאימים הן מבחינת יכולתם לפקח על הנאשם והן מבחינת עברם הפלילי ויכולתם המעשית לשהות עם הנאשם במשך כל שעות היממה.
- תסקיר מעצר- תסקיר מעצר זהו למעשה השלב האחרון בחלופת מעצר ויעשה רק במצב בו בית המשפט אינו נותן אימון בנאשם ואינו בטוח כי מעצר בית באמצעות מפקחים יכול לוודא כי הנאשם אכן עומד בהוראות השחרור. תסקיר מעצר פירושו חוות דעת של עובדת סוציאלית אודות מצבו האישי של הנאשם, רמת מסוכנותו וכו'. לרוב, תסקיר שירות מבחן יערך בתוך שלושה שבועות ממועד החלטת בית המשפט ובמהלך תקופה זו יוותר הנאשם עצור. במסגרת הכנת תסקיר שירות המבחן ייפגש הגורם המקצועי עם הנאשם בין כותלי הכלא וכן עם משפחתו והמפקחים שהוצעו לבית המשפט. לאחר מכן, יערוך שירות המבחן חוות דעת ויחווה את המלצתו לבית המשפט. בדרך כלל, בתי משפט נוטים לאמץ את המלצות שירות המבחן אך בעיקרון המלצת שירות המבחן אינו דבר שמחייב את בתי המשפט.
עיון חוזר במעצר עד תום ההליכים או בתנאי השחרור:
עיון חוזר משמעותו הגשת בקשה לבית המשפט שיעיין מחדש בהחלטתו לשחרור הנאשם או בתנאי השחרור. המסגרת המשפטית לבקשה זו מעוגנת בסעיף 52 לחוק סדר דין פלילי ונקבעו מספר תנאים חלופיים בהתקיים אחד מהם רשאי נאשם לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו. יש לזכור כי נאשם הנמצא מאחורי סורג ובריח יכול להגיש בקשה לעיון חוזר בכל שלב ללא צורך בקיומו של אחד מהתנאים שנקבעו בסעיף 52 לחסד"פ.
- נתגלו עובדות חדשות- עובדות חדשות יכולות להיות כגון מצב רפואי או ראיה חדשה שהתגלתה שיש לה את היכולת להשפיע על המשך ניהול התיק וכו'. בהתקיים תנאי זה רשאי הנאשם לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו.
- שינוי נסיבות- שינוי נסיבות אף הוא יכול להיות מצב רפואי של הנאשם או אחד מבני משפחתו הקרובים. שינוי נסיבות יכול להיות אף אם לנאשם נולד ילד או שהוא מצא עבודה עדכנית.
- חלוף הזמן- עילה זו אינה דורשת דבר נוסף מעבר לזמן ניכר שחלף ממועד מעצרו של הנאשם ועד הגשת הבקשה. על פי פסיקת בית המשפט לאחר שלושה חודשים ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרור בעילה של חלוף הזמן.
את הבקשה לעיון חוזר יש להגיש במסגרת תיק המעצר והיא תובא לעיון בית המשפט שדן בשחרור הנאשם. לרוב כפי הנהוג בפרקטיקה הבקשה ונספחיה יוגשו לתגובת המדינה אשר תביע את דעתה לבקשה. ככל והמדינה תסכים למבוקש הרי שלרוב בית המשפט יאמץ את הסכמות הצדדים והדיון יתייתר. ככל והמדינה תתנגד לבקשה הרי שבית המשפט יקבע דיון במעמד הצדדים ולאחר מכן תוכרע הבקשה לעיון חוזר.
ערר על החלטת בית משפט לתעבורה:
פעולה זו היא למעשה זכות הקיימת לנאשם ואינה דורשת הסכמת בית המשפט לכך. נאשם אשר הוחלט להשאירו במעצר עד תום ההליכים רשאי להגיש ערר לבית המשפט המחוזי ולנסות לשכנע את בית המשפט כי נפלה טעות על ידי בית משפט לתעבורה.
ערר לרוב יוגש בסמוך להחלטת בית המשפט לתעבורה וידון על ידי שופט אחד. בבית המשפט המחוזי יבדוק המותב הדן בערר האם נפלה טעות בשיקול דעתו של בית משפט לתעבורה ואם ניתן היה לאיין את מסוכנותו של הנאשם באמצעי אחר שאינו כולל מאסר מאחורי סורג ובריח. על החלטת בית משפט מחוזי ניתן לערר ברשות לבית משפט עליון. מומלץ בחום לפנות לעורך דין המתעסק בתחום התעבורה על מנת שיפעל להגיש ערר מקצועי.
מתי מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה מסתיים:
מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אינו תחליף לעניין העונש ולכן בהתקיים התנאים הבאים יסתיים המעצר והנאשם ישוחרר לאלתר:
- סיום ההליך המשפטי- סיום ההליך המשפטי יסיים את המעצר עד תום ההליכים. ככל ועל הנאשם ייגזר מאסר בפועל הרי שסטטוס המעצר שלו יהפוך להיות מאסר ולא מעצר ולרוב תקופת המעצר תנוכה מתקופת המאסר. במידה והנאשם זוכה הרי שהוא ישוחרר לאלתר ללא כל תנאי נוסף.
- חלוף 9 חודשים מיום המעצר וטרם הסתיים ההליך המשפטי- במקרה וחלפו 9 חודשים מיום מעצרו של הנאשם אך טרם הסתיים ההליך המשפטי הרי שהנאשם ישוחרר לאלתר. כל והמדינה מעוניינת לבקש את המשך מעצרו הרי שעליה לפנות לבית המשפט העליון בבקשה מיוחדת להמשך המעצר ב- 90 ימים נוספים. לבית המשפט העליון סמכת להאריך את מעצר הנאשם עד 150 ימים נוספים.
למשרד עורך דין תעבורה ערן עקראוי ושות' ניסיון רב בטיפול בתיקי תעבורה מורכבים הכוללים מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה. משרד עורכי דין עקראוי ושות' טיפל בעבירות תעבורה חמורות במסגרתן ביטל את מעצר הנאשם או לחילופין צמצם למעצר בית לילי או חלקי.
טיפול בתיק תעבורה מורכב דורש מיומנת, ניסיון ובקיאות בדיני תעבורה באופן החד ביותר. למשרדנו היכולות והניסיון לסייע לנאשמים שהסתבכו עם רשויות החוק והוגש כנגדם כתב אישום בגין עבירות תעבורה.
