נהיגה בזמן פסילה או בלשון העם נהיגה בשלילה

נהיגה בזמן פסילה | נהיגה בשלילה - עו

נהיגה בזמן פסילה הינה אחת מ- עבירות תעבורה החמורות ביותר ו- בתי המשפט ורשויות התביעה לא מקלים ראש בעבירה של נהיגה בזמן פסילה או בלשון העם – נהיגה בשלילה, מאמר זה עוסק בכל מה שקשור ב- נהיגה בזמן פסילה.  

להלן ראשי פרקים בו נעסוק במאמר נהיגה בזמן שלילה:

  1. מבוא קצר בו נסביר את מהות העבירה ויחסו של בית המשפט העליון לעבירה של נהיגה בזמן פסילה / נהיגה בשלילה.
  2. אלו רשויות שיפוטיות ומנהליות יכולות להורות על פסילה?
  3. יחידת הפסולים במשטרה כולל סרטון עד דרך פעולתם.
  4. המקור החוקי לעבירת נהיגה בזמן פסילה, כולל ניתוח יסודות העבירה בקצרה.
  5. הענישה ב- עבירה של נהיגה בזמן פסילה / נהיגה בשלילה
  6. סיכום – האם צריך להשתמש בעורך דין לתעבורה בעבירה זה.

בעצם הרציונל לענישה מחמירה בעבירה זו הוא, להעביר את המסר לאדם אשר מזלזל בפסיקה והחוק ומתעלם מחוקי התנועה והעונשים

שניתנו בידי בית המשפט או על ידי משרד הרישוי: בשל נקודות במשרד הרישוי או התליית  מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

כאשר ניתן לראות ענישה מחמירה מאוד של בתי המשפט לתעבורה השונים הכולל מאסר בפועל או בעבודות שירות, מאסרים על תנאי ופסילה ממושכת ועוד….

את היחס של ביהמ"ש לעבירת נהיגה בזמן פסילה, ניתן לראות ב-רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן, שם ציין כב' השופט לוי:

"..נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בגין נהיגה בזמן פסילת רישיון. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב.."

רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן

בעצם במילים פשוטות: נהג אשר עובר עבירה חמורה של נהיגה בזמן פסילה מרוקן את תכלית הענישה, היות ומה הטעם להעניש נאשם אם גם ככה החוק איננו נר לרגליו! וזה בעצם מה שכבוד השופט לוי רוצה לומר על נהגים בשלילה אשר עוברים על החוק!

רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מד"י, ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה:

"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט.

רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מד"י

ב-רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל, ציין כב' השופט רובינשטיין:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים 7 ו-12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור".

רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל

כפי שניתן לראות לעיל, בפסיקה של בית המשפט העליון הרואה עבירה זו כעבירה חמורה מאוד כאשר החחומרה מתבטאת בענישה הכבדה אשר מטילים בתי המשפט לתעבורה על נאשמים בעבירת זו. 

צור קשר מהיר!

אלו רשויות שיפוטיות ומנהליות יכולות להורות על פסילה:

יש לציין כי מלבד בית המשפט, ישנם עוד גופים היכולים להורות על פסילת רישיון הנהיגה, כך למשל משרד הרישוי יכול לשלול רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים או 9 חודשים וכן להתלות רישיון נהיגה של נהג אשר לא עבר קורסים אשר חוייב בהם.

רשות אחרת לפסול רישיון נהיגה הוא בית הדין הצבאי לתעבורה, סמכויותיו של בית הדין לתעבורה, הם כמו באזרחות ובמסגרת הדיונים המתקיימים בבתי הדין הצבאיים הוא גוזר על נהגים פסילות בדיוק כמו בבית המשפט לתעבורה.

נהיגה בזמן פסילה | נהיגה בשלילה

דוגמא של אגף התנועה - יחידת פסולים! ישנה יחידה מיוחדת לפסולים!

למשטרה יש יחידת פסולים אשר תפקידה לעקוב אחרי נהגים אשר נוהגים בזמן פסילה ולעצור אותם, להלן סרטון של יחידת הפסולים של המשטרה בפעולה.

הסעיף אשר מדבר על נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשלילה הוא סעיף 67 לפקודת התעבורה, ולהן הסעיף:

סעיף 67.  מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו,

או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.

מה בעצם אומר הסעיף לעיל, הסעיף מדבר על  אדם אשר יודע שהוא פסול והודיעו לו באופן פורמלי על כך

ואף על פי כן , הוא עובר עבירה של נהיגה בפסילה.

בעצם ישנם כמה יסודות חשובים להתגבשות העבירה של נהיגה בזמן פסילה וזאת מבלי להיכנס לעומק היסודות והפסיקה אשר פירשה אותם בהרחבה והם:

  • פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה
  • הודעה פורמלית על הפסילה
  • נהיגה ברכב בזמן הפסילה

ננסה להבין את יסודות העבירה של נהיגה בזמן פסילה בדוגמה הבאה:

נהג עובר עבירה של נהיגה במהירות מופרזת וצילמה אותו מצלמת מהירות והוא איננו יודע על כך (מהרבה סיבות) ואותו אדם נפסל בהעדרו בבית המשפט לתעבורה, נניח לחודשים

והוא לא יודע על הפסילה, לאחר זמן מה הוא מעוכב ע"י המשטרה לבדיקת רישיונות או בעקבות עבירה נוספת….

בעצם במצב דברים זה,

א.  התנאי הראשון מתקיים היות והוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה

ב. הוא נהג ברכב מנועי, הרי השוטר עיכב את רכבו.

אולם הוא לא ידע על הפסילה שהוטלה עליו בהעדר ולכן יסודות העבירה לא מתקיימים אולם יש לשים לב! שגם בדוגמא

זו ייתכן וחזקת המסירה כן תתקיים היות והחוק מדבר כי די וההודעה על דבר הפסילה נשלחה בדואר רשום על מנת שיסוד חזקת המסירה יתקיים.

יש גם לציין כי חזקת המסירה ניתנת לסתירה אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות,

שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות מלקבלן, יתכן והנהג יזוכה בדין!

הענישה בעבירת נהיגה בפסילה או נהיגה בשלילה

העונשים על עבירה זו הם חמורים ויכולים להגיע ל- מאסר בפועל או בדרך של עבודות שירות בהתאם לנסיבות.

העונש בגין נהיגה בפסילה / נהיגה בזמן שלילה מוגדר בסעיף 67 לפקודת התעבורה:

  • מאסר עד שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני העונשים כאחד.

יש לציין כי דין האדם אשר נהג בזמן פסילה פעם שנייה שונה מדין האדם אשר נתפס בפעם הראשונה והכל תלוי בנסיבות וכל

תיק נבחן בהתאם לנסיבות שלו, כך יכול להיות נסיבות מחמירות כמו נהיגה בשכרות או נהיגה במהירות מופרזת ועוד.. על העונשים לעיל, יצטרפו בדרך כלל עונשים נוספים כגון, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי ועוד.

יש לציין כי לעבירה זו מתוספת גם העבירה של נהיגה ללא ביטוח חובה, היות ואדם שנוהג בזמן פסילה הביטוח אינו חל עליו.

יש לציין כי אם הנהג נתפס בפעם השנייה על נהיגה בזמן פסילה / נהיגה בשלילה יתכן ויגישו כנגדו מעצר עד תום ההליכים

לשם הסרת העונש מהפרק או לפחות הקלתו, מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין תעבורה ש-

  • עורך הדין יבחן היטב את תקינות החומר הראייתי וימצא כל שבריר של טעות העשוי לזכות את הלקוח.
  • יכוון את הלקוח לכדי הודאה או כפירה בהאשמות המיוחסות, ויחתור להסדר טיעון המטיב עם הלקוח נוכח הנסיבות.
  • יעריך את מידת הנזק שיוסב לעד מטעם ההגנה עם חשיפת עברו (פלילי ו/או תעבורתי)
  • העלאת טענות מקדמיות במהלך דיון ההקראה לאחר בחינת כתב האישום. למשל, פגם או פסול בכתב האישום, חוסר סמכות עניינית, חסינות, חנינה, התיישנות וכיו"ב.
  •  

בבקשה דרגו את המאמר ושתפו ברשתות החברתיות

3 דירוגים5/5
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל +
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ

אל תפספסו גם את:

אודות עו"ד ערן עקראוי

עורך דין תעבורה ערן עקראוי הינו עורך דין בעל משרד פרטי, העוסק בדיני תעבורה, לעו"ד תעבורה ערן עקראוי ניסיון עשיר בייצוג נהגים ועוברי אורח בבתי המשפט לתעבורה הפזורים ברחבי הארץ.
כמו כן לעורך דין תעבורה ערן עקראוי היתר לייצג בבתי הדין הצבאיים.

השארת תגובה