הייתם מעורבים בתאונת דרכים והוגש נגדכם כתב אישום על נהיגה בחוסר זהירות? נרשם לכם דו”ח תנועה בגין ביצוע עבירה של נהיגה בחוסר זהירות? זכרו כי באמצעות טיפול משפטי הולם ניתן לסייע לכם ולהוריד את נקודות משרד הרישוי הרשומות לצד העבירה.
עבירה של נהיגה בחוסר זהירות הנה העבירה הקלה ביותר מבין עבירות נהיגה ברשלנות ונהיגה בקלות ראש המיוחסות לנהג לרוב כאשר מדובר בתאונת דרכים. גם במהלך רישום דו”ח תנועה אשר אינו קשור בהכרח לתאונת דרכים קיים מדרג הנוגע לעבירת נהיגה בחוסר זהירות כפי שנראה מיד.
תקנה 21 ג’ לתקנות התעבורה נהיגה בחוסר זהירות משמעותית להצלחת הטיפול בתיק
משטרת ישראל בכתבי אישום רבים של תאונות דרכים מייחסת לנהגים עבירה נהיגה ברשלנות או נהיגה בקלות ראש על פי סעיף 62 לפקודת התעבורה. מדובר בעבירות הכוללות פסילת מינימום לתקופה של 3 חודשים כאשר בפועל עלול הנהג להיפסל לתקופה ארוכה יותר.
במקרים רבים, נאשמים באמצעות עורכי דינם מגיעים להסדר טיעון עם התביעה המשטרתית כך שעבירת נהיגה ברשלנות או נהיגה בקלות ראש מומרת לסעיף עבירה קל יותר, עבירה של נהיגה בחוסר זהירות אשר אינה כוללת חובת פסילת רישיון נהיגה.
יש לזכור כי אמנם תקנה 21 ג’ לתקנות התעבורה אינה מחייבת פסילת רישיון נהיגה אך אין זה אומר שבית המשפט לתעבורה לא יפסול בהכרח את הנהג מלהחזיק ברישיון נהיגה. כמובן שתיקון סעיף עבירה זה עדיף באופן ברור ומשמעותי מעבירה של נהיגה רשלנית או נהיגה בקלות ראש שכן עבירות אלו מחייבות את בית המשפט להטיל פסילה מינימלית של שלושה חודשים כמעט ללא יכולת להפעיל שיקול דעת.
הבסיס החוקי של עבירת נהיגה בחוסר זהירות:
תקנה 21ג’ לתקנות התעבורה אומרת בזה הלשון:
“לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך”.
מדוע שהתביעה המשטרתית תסכים להמיר את סעיפי העבירה לתקנה קלה יותר שעניינה נהיגה בחוסר זהירות?
כמו בכל עבירה אחרת, המרה לסעיף עבירה קל יותר יעשה כאשר עורך הדין המייצג את הנהג הציג בפני התביעה כלשים ראייתים משמעותיים אשר שכנעו את התביעה לתקן את כתב האישום. במסגרת הצגת כשלים ראייתים בפני התביעה תשקול היא את סיכויי הצלחת ניהול התיק לרבות הסיכונים בניהולו. לא תמיד התביעה תרצה לנהל את התיק בפרט כשהיא תבין שסיכוייה להרשעת הנהג קלושים.
התביעה אשר תשקול את הכשלים שהעלה בפניה עורך הדין תעדיף לסיימו עם הרשעה מסוימת אמנם בעבירה אחרת אך עדין עם הרשעה בתיק על פני זיכוי הנאשם. ניתן לומר בהקשר זה כי התביעה תעדיף “ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ”. מסיבה זו מומלץ לנהג אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין תאונת דרכים לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה על מנת שזה יפעל לשינוי סעיף העבירה לעבירה של נהיגה בחוסר זהירות.
לדוגמה: הוגש כנגד נהג כתב אישום על תאונת דרכים בו הוא מאושם בסטייה מנתיב, נהיגה רשלנית עם נסיבות מחמירות כגון נהיגה בשכרות וכו’. הנהג מבחינתו טוען כי לא סטה מנתיב הנסיעה וכי עניין מכני הוא זה שגרם לו לסטות מנתיב הנסיעה. על פניו יהיה קשה לנהג להוכיח טענה זו ככל ודו”ח הבוחן המשטרתי מצא כי הרכב תקין ולא הייתה בו כל תקלה.
יחד עם זאת, ככל והבוחן נניח לא בדק את צמיג הגלגל (כפי שקרה בתיק של משרדנו בתל אביב) ולא בירר אם הייתה בו תקלה, בהחלט יכול להיות שהצמיג כשל והתפוצץ וכתוצאה מכך נגרמה התאונה. ישנה פסיקה לא מעטה בנושא זה אשר הביאה לזיכוי נאשמים.
כמו בדוגמה לעיל, התביעה מכירה את הפסיקה היטב והיא מודעת לסוגיית אי בדיקת צמיג גלגל כאשר מדובר בתאונת דרכים. לכן במצב זה, תעדיף התביעה להגיע להסדר מקל עם הנהג ולשנות את סעיף העבירה של נהיגה רשלנית או נהיגה בקלות ראש לסעיף קל יותר של נהיגה בחוסר זהירות. כמובן שבדוגמה לעיל, הנהג / הנאשם לא חייב להגיע להסדר טיעון עם התביעה והוא יכול לנהל את התיק במטרה לקבל זיכוי.
משרדנו סבור כי בכל תיק ותיק מומלץ להגיע להסדר טיעון וכי במקרים בהם הנהג סבור כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו וראיות התביעה תומכת בכך מומלץ לנהל את התיק עד תומו ולחתור להסדר טיעון. כמובן שיש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת שהנהג יוכל לקבל את התמונה המלאה אודות מצבו ורק לאחר מכן להחליט כיצד עליו לפעול.
מה עונש בגין ביצוע עבירת חוסר זהירות?
בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות בשונה מעבירת רשלנות או קלות ראש אין חובת פסילה וניתן כמעט ברוב המוחלט של המקרים לסיים את תיק תאונת הדרכים ללא פסילה כלל.
עונש אשר ניתן להטיל על נהג בסופו של יום כאשר מדובר בתאונת דרכים בה מיוחס לו עבירה של חוסר זהירות מתחיל מפסילה על תנאי וכלה בפסילה בפועל לתקופה ממושכת. לאחר תיקון כתב האישום לנהיגה בחוסר זהירות, ניתן לבוא בדברים עם התביעה המשטרתית לעניין העונש ולסיים את התיק בפסילה על תנאי בלבד.
הסדר טיעון במקרה של נהיגה בחוסר זהירות ייקח בחשבון את עברו התעבורתי של הנהג, סוגי העבירות שביצע במהלך ותק שנות נהיגתו וכו’. כאשר מדובר בנהג אשר מבצע עבירות תנועה באופן שיטתי הרי שהסדר הטיעון לרוב יכלול גם פסילה בפועל אך הדבר משתנה ממקרה למקרה ומנהג לנהג.
בפרקטיקה עבירת חוסר זהירות הינה סעיף סל המשמשת במקרים של הסדרי טיעון בתאונות דרכים בהן משטרת ישראל ביקשה פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים ויותר.
נהיגה בחוסר זהירות ללא קשר לתאונת דרכים:
פעמים רבות נרשמים לנהגים בכבישי ישראל דוחות תנועה בגין נסיעה בחוסר זהירות מסוג ברירת משפט. מדובר בדו”ח המייחס להם עבירה לפי תקנה 21 ג’ לתקנות התעבורה הכוללת קנס כספי על סך 500 ש”ח ורישום של 6 נקודות משרד הרישוי. עבירה זו יכולה להינתן במקרים בהם הנהג זגזג בנתיב נסיעה, לא היה מרוכז מספיק בנהיגה, החזיק עיתון במהלך הנסיעה וכו’.
כאשר נרשם דו”ח זה לנהג יש לנהג אפשרות לשלם את הדו”ח ולספוג את רישום הנקודות או לחילופין להגיש בקשה להישפט ולהתמודד עם הדו”ח בבית משפט. יש לזכור כי רישום 6 נקודות משרד הרישוי הוא דבר אשר אין להקל בו ראש. המדובר בניקוד אשר יתווסף לחובתו של הנהג לכל ניקוד אחר הקיים לו. עבירת חוסר זהירות לפי תקנה 21 ג’ הינה עבירה הכוללת 6 נקודות. לעומת זאת, ככל ותירשם לנהג עבירת חוסר זהירות לפי תקנה 21 א’ לתקנות התעבורה (סמל סעיף 2423) הרי שלא יהיה קיים לו נקודות משרד הרישוי.
נהגים אשר נרשמו להם דוחות תנועה בגין ביצוע עבירה של חוסר זהירות הכוללת 6 נקודות משרד הרישוי יכולים להגיש בקשה להישפט ולאחר מועד הדיון שיקבע בעניינם לחתור להסדר טיעון עם התביעה אשר יכלול תיקון כתב האישום לעבירת חוסר זהירות ברף הנמוך יותר ללא נקודות משרד הרישוי. ניתן להציג בפני התביעה את רשימת הכשלים אשר תוכיח כי הנהג גם אם ביצע עבירה של חוסר זהירות הרי שמדובר ברף הנמוך ביותר של העבירה ולכן יש מקום להורות על תיקון הדו”ח ללא ניקוד.
בפועל, תקנה 21א’ לתקנות התעבורה משמשת כסעיף סל לעבירות רבות אחרות אשר לאחר משא ומתן עם התביעות מתוקן סעיף העבירה לעבירה של חוסר זהירות ללא ניקוד. חוסר זהירות יכול לבוא לידי ביטוי במובנים רבים ולכן הסדרי טיעון רבים מסתיימים בתקנה זו אשר כאמור אינה כוללת נקודות משרד הרישוי לצדה.
נהיגה רשלנית וקלות ראש כבר ברור לנו מזה אבל מה הכוונה חוסר זהירות?
להבדיל מסעיפי העבירות החמורים יותר כגון רשלנות וקלות ראש הרי שבסעיף עבירה של נהיגה בחוסר זהירות אין סיכון של משתמשי הדרך אלה לכל היותר חוסר תשומת לב קלה לתנאי הדרך. בגדול כפי שציינו לעייל, סעיף עבירה זה הוא סעיף סל המשמש בעיקר להפחתת הענישה בעבירות תאונות דרכים.
האם נהג צריך עו”ד לתעבורה כאשר מיוחסת לו עבירה של נהיגה בחוסר זהירות? כמו בכל עבירה קלה כבחמורה, תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין תעבורה אשר מכיר את הפסיקה, החוקים והנהלים של המשטרה. גם כאשר אנו מדברים על עבירת חוסר זהירות הרי שיש לזכור כי גם בעבירה זו קיים סיכון של פסילה, ניקוד, תנאים מחמירים וכו’. לכן יש להתייעץ עם עורך לתעבורה על מנת שזה יצלם את חומר החקירה הרלוונטי השייך למקרה, ישמע את גרסת הנהג מול מה שטוען בוחן המשטרה וביחד אתו יקבל החלטה באשר לדרך הפעולה הנכונה בין אם מדובר על ניהול המשפט במטרה לנסות להוכיח את חפותו של הנהג או בין אם מדובר בהסדר טיעון מקל.
במידה וקיבלתם כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לשם קבלת ייעוץ ראשונה ללא התחייבות. ניתן לפנות אלינו בכל אמצעי התקשרות המופיעים באתר האינטרנט שלנו.
אזהרה: אין להסתמך על מאמר זה בשום אופן היות ומאמר זה הנו אינפורמטיבי בלבד ולפני כל פעולה משפטית יש להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בתחום בדיני תעבורה לפי כל פעולה ואין הכותב אחראי לכל נזק אשר ייגרם לעושה שימוש במאמר זה.