תאונת דרכים זהו אירוע לא קל אשר יכול להיגרם לכל משתמש בדרך. רוב רובן של תאונות הדרכים נגרמות בשל חוסר תשומת לב של אחד ממשתמשי הדרך או בשל רשלנות שהביאה לתאונה.
הענישה בהתאם תקנות התעבורה במקרה של תאונת דרכים תיגזר מרף הרשלנות, תוצאות התאונה וסוג העבירה הנלווית לתאונה. הייתם מעורבים בתאונה בה נגרמה חבלה של ממש ואתם מעוניינים לדעת מה העונש הצפוי לכם? קיבלתם כתב אישום על תאונת דרכים כאשר כתוצאה מהתאונה נפגע אדם? קראו מאמר זה והבינו מה עליכם לעשות.
יש להבין כי לא עצם החבלה של ממש היא זו אשר מסבכת את הנהג ובהכרח תקבע את עונשו. נכון שלתוצאות התאונה יש משקל בענישה בסופו של יום אך השאלה המעניינת יותר היא האם תחליט התביעה המשטרתית לייחס לנהג עבירה של קלות ראש, רשלנות או חוסר זהירות. לכל אחת מהעבירות הללו רף ענישה שונה
וכאשר אחת מעבירות אלו מתווספות לכתב האישום הרי שמדובר בעבירה חמורה והנהג צפוי לעונש שהוא החל מפסילת רישיון נהיגה ועד מאסר בפועל של ממש.
מה היא חבלה של ממש?
גרימת חבלה של ממש כשמע כן היא, חבלה שהיא יותר משפשוף קל או כאבים נפוצים לאחר התאונה. לרוב, חבלה של ממש תבוא בדמות שבר או שברים, שטפי דם, כריתת איברים פנימיים, גיבוס איברי הגוף וכו'. לעבירה של חבלה של ממש צריך להיות נלווה תיעוד רפואי מיום האירוע וכן תיעוד כללי המעיד על חומרת החבלה והשלכותיה הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
יש לשים לב כי לפי סעיף 38 לפקודת התעבורה, במקרה של תאונה וחבלה של ממש, קיימת פסילת מינימום לתקופה של 3 חודשי פסילה וכן עונשים נלווים אחרים הכול בהתאם לרף הרשלנות ותוצאות התאונה. כך למשל, בתאונה בה נהג חצה צומת באור אדום וגרם לתאונה בה נותרו להולך רגל נכויות, תעתור התביעה המשטרתית לפסילה ארוכה וממושכת לצד מאסר בפועל או התנדבות לתועלת הציבור.
פסילת רישיון ע"י קצין משטרה בתאונה עם חבלה של ממש:
כאמור לעיל, החבלה של ממש לא היא העבירה העיקרית אלה היא מתוספת לעבירות של נהיגה ברשלנות או נהיגה בקלות ראש. כמובן שישנן תאונות בהן נהרג אדם ולכן המצב המשפטי יהיה סבוך יותר. לצורך מאמר זה נתמקד אך ורק במקרה של תאונה שבה נגרמו חבלות של ממש.
נהג אשר חשוד כי נהג ברשלנות או קלות דעת, יוזמן לשימוע בפני קצין משטרה, כאשר קצין המשטרה ייקח בחשבון את עברו התעבורתי של הנהג, ותק הנהיגה שלו, מצבו האישי ועוד נתונים נוספים אשר יש בהם להשליך על קבלת החלטה בעניינו.
לבסוף, במצב של תאונה עם חבלה של ממש, לקצין יש סמכות לפסול את רישיון הנהיגה מנהלתית לתקופה של 60 ימים כאשר פסילה זו היא פסילה לכל דבר ועניין.
חשוב כבר עתה לציין כי הליך שימוע על ידי קצין משטרה הינו הליך משפטי/ מנהלי לכל דבר ומשכך יכול הנהג להיות מיוצג על ידי עורך דין כבר משלב זה. יש לחדד ולומר כי במסגרת השימוע רושם הקצין את דברי הנהג ומתייק עותק מטופס השימוע בתיק המשטרה.
טופס זה מהווה חלק בלתי נפרד מחומר הראיות בתיק ואף עלול בסופו של יום לבוא לרעת הנהג אשר אמר דברים שהפלילו אותו. מסיבה זו, חשוב לקבל כבר בשלב זה ייעוץ ראשוני על ידי עורך דין ולהגיע מוכן לשימוע.
האם ניתן לבטל את הפסילה של הקצין?
החוק קבע מנגנון אשר נקרא בקשה לביטול פסילה מנהלית ובקיצור בשפה המשפטית נקרא בפ"מ. את הבקשה לביטול פסילה מנהלית יש להגיש לבית המשפט לתעבורה אשר בסמכותו יידון ההליך העיקרי ולרוב דיון בבקשות אלו יהיה תוך שלושה ימים ממועד הגשתן. כך למשל, פסילה של קצין משטרה שנעשתה בחיפה או בקריות ערר בגינה יוגש לבית משפט לתעבורה בחיפה. פסילה של קצין שנעשתה בעכו או נהריה יוגש הערר לבית משפט לתעבורה בעכו.
בדיון עצמו, יצטרך מגיש הבקשה להראות כי נפל פגם בהחלטת הקצין לפסול את הרישיון נהיגה. פגם שכזה יכול להיות בשיקול הדעת של הקצין, העדר נימוק ענייני לפסילה, העדר שקילת מכלול השיקולים וכו'. בית משפט בבואו להחליט האם הוא מתערב בהחלטת הקצין הפוסל או לאו ישקול שתי קריטריונים חשובים כדלקמן:
- מסוכנות הנהג – נתון זה יבחן אל מול עברו התעבורתי של המבקש עד התאונה וכמובן קריטריונים נוספים אשר עוזרים לבית המשפט להגיע להחלטה. קריטריונים אלו נקבעו בפסיקה. ככל ולנהג ישנו עבר תעבורתי מכביד ודומה לסוג העבירה המיוחסת לו, בית משפט ימנע מלהשיב לו את הרישיון.
- קריטריון שני הוא ראיות לכאורה – בעצם מדובר בראיות אשר נאספו מהזירה על ידי בוחן התאונה כאשר קריטריון זה הוא קל להוכחה מצד התביעה ודי בהצגת החומר הראייתי שנאסף עד הדיון. בבחינת נתון זה, יש לבחון בזהירות רבה את חומר החקירה ולבדוק אם נפלו בו פגמים אשר יש בהם להביא לכרסום בחומר הראיות אשר יחלישו את עוצמתן.
טיפ קטן. ישנם מקרים בהם הראיות הקיימות בחומר החקירה אינן מושלמות אך מאידך גם לא כאלה היכולת להביא לזיכוי הנהג. במקרה שכזה, מומלץ מאוד לשקול טוב טוב האם כדאי לחשוף בפני בית המשפט את הראיות שכן ייתכן ובית המשפט יקבע כי קיימות ראיות מספיקות בתיק להרשעה ובכך למעשה יחסום המבקש לעצמו את האפשרות להגיע להסדר טיעון בשלב מאוחר יותר עם התביעה המשטרתית. על החלטת בית המשפט לתעבורה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
מה קורה במצב של תאונה עם חבלה של ממש שבה רק הנהג עצמו נפגע?
בתור עורך דין לתעבורה אני שומע פעמים רבות מנהגים כי לא גרמו נזק לאף אדם ומי שנפגע בתאונה זה הם עצמם, לכן לטעמם, אין להענישם פעם נוספת ולהגיש נגדם כתב אישום.
יודגש כבר עתה כי גם תאונה עם חבלות של ממש, תאונה עצמית הכוללת נהיגה רשלנית או קלות דעת, תסבך את הנהג כאילו פגע באדם אחר חלילה. פגיעה עצמית והעדר נזק גופני לנהג אחר או הולך רגל לכשעצמה אינה תוביל לביטול ההליכים נגד הנהג והוא עלול למצוא את עצמו עומד בפני קשת רחבה של עבירות המשתייכות לתקנות התעבורה.
יחד עם זאת, מקרה של פגיעה גופנית עצמית בלבד, יכול להשליך על מתחם הענישה אשר ייסגר בין הצדדים. לעיתים במקרה זה, במקום עתירה למאסר בפועל תסתפק התביעה המשטרתית בענישה של עבודות לתועלת הציבור.
קו ההגנה בתאונת דרכים עם חבלה של ממש:
יש להבין כי במידה ונקראת לחקירה על ידי בוחן תנועה, יש לך זכות להיוועץ עם עורך דין תעבורה לפני החקירה ואף החוקר ישאל אותך עוד טרם החקירה האם ברצונך להיוועץ עם עורך דין. אין אנו ממליצים לזלזל בזכות חשובה זו היות והחקירה מלבד החומר הפורנזי (צילומים, ממצאים ועוד…) עלולה לסבך את הנהג עם כתב אישום בגין תאונת דרכים חמור.
על כן, ככל והיית מעורב בתאונת דרכים, יש להיוועץ עם עורך דין לתעבורה מקצועי אשר ילווה את הנהג כבר בשלב הראשוני ואם צריך יערב בוחן פרטי מטעם החשוד אשר יגיע לזירה ויאסוף ראיות מזכות. כך למשל, אם העבירה המרכזית בה מאושם הנהג היא אי מתן זכות קדימה הרי שיש לבדוק את התמרורים המוצבים במקום, את שדה הראיה ונתונים אחרים. במקרה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל, יש לבדוק את מעבר החצייה, כיווני חציית הולך הרגל וכו'.
בסופו של יום לבדיקות אלו יש משמעות רבה והשלכה רחבת היקף על סעיפי החיקוק אשר יכנסו לכתב האישום. ככל ורף הרשלנות יהיה נמוך יותר, תיוחס לנהג עבירה של נהיגה בחוסר זהירות. ככל ורף הרשלנות גבוה יותר, תיוחס לו עבירה של נהיגה רשלנית. לכל הדברים הללו יתווסף העניין של חבלה של ממש לנהג עצמו או לאדם אחר.
ההבדל בין תאונת דרכים רגילה לתאונה עם חבלה של ממש:
הקו המבחין בין שתי סוגי התאונות הללו הוא כאמור תוצאות התאונה וגרימה לחבלה של ממש. כל עוד תסיים התאונה ללא חבלות של ממש הרי שהתאונה תקוטלג כתאונה קלה. תאונה דרכים קלה לרוב תסתיים בענישה קלה יחסית ללא שעות לתועלת הציבור או חלילה מאסר.
לעיתים, בתאונות דרכים קלות ניתן יהיה אף לסיים בבית המשפט בענישה צופה פני עתיד ללא פסילה בפועל כלל. הדבר כמובן תלוי בוותק נהיגה של הנהג, עברו התעבורתי וכן בהיכרות שלו עם חומר הראיות ועוצמתן. במקרה זה עורך דין מקצועי יוכל לסיים את כתב האישום בענישה של פסילה על תנאי למשך 3 חודשים לתקופה של 3 שנים וקנס כספי.
תאונת דרכים וגרימת חבלה של ממש תחייב ענישה של פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של לפחות 3 חודשים ומעלה הכול בהתאם לרמת הרשלנות ותוצאות התאונה. בתאונות מסוג זה כמעט ולא ניתן לסיים את ההליך המשפטי ללא פסילת רישיון נהיגה בפועל. בפרקטיקה בדרך כלל עונש המינימום במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים ככל ואינו מטופל משפטית כראוי מסתיים בפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים ומעלה.
בנוסף לפסילת רישיון נהיגה, עלול גם הנהג למצוא את עצמו חשוף גם לעונשים אחרים קשים לא פחות מפסילת רישיון נהיגה כגון מאסר בפועל, עבודות שירות או שעות לתועלת הציבור.
מדיניות הענישה בתאונת דרכים וחבלה של ממש:
מתחם הענישה בתאונות דרכים שגרמו לחבלה של ממש נע בין פסילה בפועל למספר חודשים ועד לפסילה בפועל עם עונשים נלווים כגון מאסר בפועל או שירות לתועלת הציבור.
מתחם הענישה יקבע בהתאם לרמת הרשלנות שתוכיח התביעה המשטרתית וכן בהתאם לוותק הנהיגה והעבר התעבורתי של הנהג. יש לשים לב כי בתאונה בה נגרמו חבלות של ממש בדמות שברים לרוב תעתור התביעה המשטרתית לעונש של עבודות שירות לצד פסילה ממושכת. תאונות חמורות יותר הכוללות כריתת איברים ונכויות עלולות אף להסתיים במאסר בפועל של ממש.
יש חשיבות רבה לפניה לעורך דין המתמחה בתחום התעבורה אשר יבדוק את התיק והראיות הקיימות בו ויגבש את קו ההגנה. קו ההגנה ישתנה ממקרה למקרה ויתואם על ידי עורך הדין, בוחן התנועה והלקוח.
יש לשים לב כי אין קו הגנה אחד כללי לכל תאונות הדרכים ונתנון זה דינמי ומשתנה. כמו כן, לא ניתן לגזור ענישה שווה לכלל תאונות הדרכים שכן קיימים רכיבים שונים העלולים להשפיע על מתחם הענישה.
עורך דין המתמחה בתחום התעבורה ידאג למצוא את הכשלים בחומר הראיות ובדו"ח בוחן המשטרה ובהתאם לכך יבוא במשא ומתן עם התביעה על מנת להגיע להסדר טוב.
לעיתים ובמקרים מסוימים, התוצאה הטובה ביותר יכולה להגיע דווקא בהחלטה של בית המשפט ובטיעון פתוח כפי שנוהגים להגדיר בשפה המשפטית. יש להגיע מצויד בפסיקה רלוונטית ועדכנית אשר תניח בפני בית המשפט מתחם ענישה אחיד ומכוון לרף ענישה המבוקש.
שימוש בשירותיו של עורך דין לתעבורה בתאונה עם חבלה של ממש:
כפי שציינו לעיל, החשיבות של היוועצות עם עורך דין תעבורה היא גדולה ביותר ורצוי כבר בשלבים הראשונים עוד בטרם החקירה ע"י בוחן התאונה מטעם המשטרה. הנחיצות של עורך דין בשלב השימוע חשובה מטעמים שפירטנו לעייל ויש לכך משמעות גדולה בניהול התיק בהמשך.
עורך דין ישמע את המקרה ישמע את גרסת הנהג ובמקרה הצורך יערב בוחן מומחה מטעמו על מנת לאסוף ראיות מהזירה. תפקידו של בוחן התנועה הוא חידוד השאלות המשפטיות הנובעות מאירוע התאונה ויסייעו לעורך הדין לנהל את התיק בצורה מקצועית. יש לזכור כי אחריות לתאונה מורכבת מחישובים מתמטיים שונים אשר לבוחן תנועה ידע רב ומקצועיות בנושא.
דברים אלו בסופו של יום מטרתם להביא את ההגנה הטובה ביותר עבור הנאשם או החשוד על מנת להוכיח כי הוא לא נהג ברשלנות או קלות דעת או להגיע להסדר טיעון מקל כגון נהיגה בחוסר זהירות אשר איננו מכיל בתוכו חובת פסילת רישיון נהיגה.
למשרד עורכי הדין ערן עקראוי ושות' ניסיון עשיר בניהול משפטים של תאונה עם חבלה של ממש וגם הצלחות רבות. משרדנו יעניק לכם מעטפת משפטית מדויקת למקרה בו נתקלתם ויתאים את הטיפול המשפטי בצורה בלתי מתפשרת לאירוע. ככל ויש מקום לערב בוחן תנועה פרטי משרדנו יפעל לעשות זאת ויחתור לגילוי האמת והוכחת חפותכם.
במקרה של תאונה הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו 24/7 ביממה.
הכותב הנו עורך דין למעלה מ- 13 שנה ומשמש כמ"מ בוועדת בתי המשפט לתעבורה מטעם לשכת עורכי הדין.
אזהרה: מאמר תאונת דרכים עם חבלה של ממש איננו מיועד לשמש כייעוץ משפט ובכל מקרה של תאונת דרכים יש להיוועץ עם עו"ד תעבורה באופן פרטני ואין הכותב אחראי על שום נזק אשר יגרם לעושה שימוש במאמר זה.
