כיצד מגישים ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר? לאיזו ערכאה מגישים ערעור זה וכן מהו המועד לכך? במאמר הבא נדון ונעסוק בערעור מנהלי על ועד ערר תל השומר ונספק תשובות לכל השאלות הקשורות בהגשתו.
ערכאת הערעור הדנה בערעורים המוגשים על החלטות ועדת ערר תל השומר היא בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים מנהלים. הערעור יוגש על שאלה משפטית בלבד ולא על ממצאים עובדתיים או שאלות שאינן שנויות במחלוקת.
משרדנו מייצג נהגים / או מבקשי רישיון אשר לא אושר להם הרישיון בוועדת ערר ובעל ניסיון רב בערעורים מנהלים.
במאמר זה אשר נכתב ע"י עורך דין תעבורה ערן עקראוי, נעסוק בערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר בתל השומר ונבחן באיזה אופן ניתן לתקוף משפטית את החלטתם. ערעור מנהלי הינו אקט משפטי אשר נוקטים נהגים / מבקשי רישיון אשר הגישו ערר בפני וועדת הערר בתל השומר אך עררים נדחה.
יש לשים לב כי ערעור מנהלי אינו דן בכל טענה המופנית כלפי ועדת ערר כפי שרבים חושבים אלה ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד. מהי שאלה משפטית וכיצד עושים זאת, אנו נבחן ונראה בהמשך המאמר. נקודה חשובה נוספת אשר יש לציין היא כי את הערעור ניתן להגיש רק אחרי שהוגש ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לועדת הערר והוועדה דנה בעניינכם, ללא הגשת ערר לוועדה תחילה לא ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי.
בנוסף, יש לשים לב כי מבחינה פרוצדורלית מדובר בהליך של ערעור מנהלי ולא עתירה מנהלית כפי שרבים חושבים ורושמים, כך שאם תבחרו בדרך להגשת עתירה ולא ערעור העתירה תידחה שכן מדובר בפרוצדורה שאינה נכונה.
מהו ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר – תל השומר?
אדם אשר נפסל במכון הרפואי לבטיחות בדרכים מלהחזיק רישיון נהיגה הן מטעמים רפואיים והן מהנימוק של "אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה" או מהנימוק של חוסר התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה או מסיבה רפואית, רשאי לפי סעיף 197 לחוק להגיש ערר לוועדת ערר תל השומר תוך 30 ימים מיום שההודעה נמסרה לו על-ידי רשות הרישוי (תקנה *195(א) לתקנות התעבורה).
במידה והנהג / או מבקש הרישיון סבור כי הוועדה שגתה בעניינו, רשאי הוא להגיש ערעור מנהלי בשאלה משפטית בלבד לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת ועדת הערר.
החוק המסדיר את הליך הגשת ערעור מנהלי לבית משפט המחוזי הוא סעיף 55 א(ב) לפקודת התעבורה המציין בזה הלשון:
"ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד".
מהו המועד להגשת ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר – תל השומר:
המועד להגשת ערעור מנהלי הינו תוך 45 יום מקבלת החלטת ועדת ערר. חשוב לצין ולהדגיש כי שליחת פרוטוקול ועדת הערר מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים (החלטת ועדת ערר) עלול לארוך זמן רב. על מנת לא לאבד את הזכות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, יש להכין בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר ולהגישו לבית המשפט.
כלשון סעיף 55א(ב) לפקודת התעבורה ערעור מנהלי יוגש בשאלה משפטית בלבד. ובכן, מה היא שאלה משפטית?
רבים מאלו אשר הופיעו בפני וועדת ערר תל השומר חושבים כי ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר יכול לעסוק בכל שאלה אשר לדעתם שגתה הועדה. רבים חושבים גם כי במסגרת הערעור בבית משפט מחוזי יוכלו לטעון כל טענה שירצו כגון: "אני בסדר" "נהגתי 20 שנה לפני ובסה"כ יש לי מעט עבירות" וטענותיהם יפלו על אוזניים קשובות.
האמת היא כי לא כך הדבר וכי כפי שניתן להבין ערעור מנהלי יכול שיעסוק אך ורק בשאלה משפטית בלבד. הרעיון העומד מאחורי הוראת חיקוק זו היא רצונו של המחוקק לא להתערב בשיקול דעתה המקצועי של הועדה אשר נובע מניסיון רב שנים וידע עצום. בתי משפט ציינו לא אחת כי "מקום שהפעילה הרשות מומחים מטעמה, לא ישים עצמו בית-המשפט מומחה".
אז מה היא שאלה או שאלות משפטיות. להלן נסקור כמה דוגמאות לשם הבנה:
ראשית, יש להבין כי המונח טענות משפטיות לקוח מתחום המשפט המנהלי שהינו עולם שלם בתחום המשפט. ערעור מנהלי על החלטת ועדת עררים בתל השומר מתנהל בבתי המשפט המחוזיים המשמשים בתי משפט לעניינים מנהליים במקרה זה. כאשר בית משפט מחוזי דן בסוגיות מנהליות הרי הוא מעין בג"צ קטן השואב את סמכותו מבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
בהמ"ש העליון האציל חלק מסמכויותיו לבית משפט מחוזי בשבתו כבג"צ. למשל, ערעורים על פי סעיף 198ח' לחוק התכנון והבניה וכו'. המשפט המנהלי עוסק בהתנהלות נכונה של רשויות השלטון וישנם כללים ברורים בפסיקה המנהלית אשר מחייבים את ועדת ערר לפעול על פיהם. במידה וועדת ערר לא תפעל בהתאם לכללי המשפט המנהלי, בית המשפט יכול לפסול את החלטתה או להחזיר את המערער לבדיקה מחודשת בפני המכון הרפואי.
להלן סקירה של מספר כללים מנהלים (אשר מקיימים את התנאי של שאלה משפטית) אשר על הוועדה לפעול לפיהם ובמידה ולא תעשה כן ניתן יהיה להגיש ערעור מנהלי לבית משפט המחוזי.
הכללים וכן סדרי הדין, חלים בהרבה סוגי ערעורים מנהליים כגון ערעורים מנהלים לחוק התכנון והבניה ולכן מדובר בנושא מורכב יותר מתחום המשפט המנהלי.
שאלה משפטית אחת היא "זכות הטיעון":
זכות הטיעון הינה זכות בסיסת של כל אדם ואדם העומד בפני הרשויות המקומיות להשמיע את טענותיו והשגותיו במסגרת ההליך המנהלי. על הרשות לשמוע את האדם בלב פתוח ונפש וחפצה ורק לאחר מכן לקבל את ההחלטה בעניינו.
במקרה שלנו, זכותו של הנבדק להשמיע את טענותיו בפני ועד עררים בתל השומר וזו מחויבת לשמוע אותו בנפש חפצה.
ככל וועדת ערר תסרב להקשיב לטענותיו של הנבדק או לא תאפשר לו להעלות אותן הרי שזכות הטיעון שלו תפגע ומשכך יוכל להגיש ערעור מנהלי לבית משפט המחוזי.
לעניין זכות הטיעון יפים דברי כב' השופט עודד גרשון בעמ"נ 433/04 אשר נאמרו בזה הלשון :
"התנהלות הוועדה כאמור לעיל לקויה באופן המצדיק את התערבות של בית המשפט. אין זה מתקבל על הדעת שאדם שזכותו נפגעה ואשר המחוקק קבע מנגנון של גוף מעין שיפוטי האמור לשמוע את השגותיו של האזרח שנפגע ינהל דיון בשיטת הסרט הנע בעניינם של עשרות אנשים שכולם הוזמנו".
עוד נקבע כי, כך גם נראה כי הזמן שהוקצה למערער לטעון טענותיו בפני הוועדה (הדגשה שלי: בפני ועדת הערר) היה זמן קצר ביותר ועובדה היא שהועדה לא רשמה מפיו של המערער דבר, שהרי הפרוטוקול מתחיל ישירות במילים "התרשמות הוועדה".
שאלת משפטית נוספת היא חובת ההנמקה:
חובת ההנמקה מחייבת למעשה את הרשות לנמק את החלטת ולהסביר מדוע החליטה מה שהחליטה. חובת ההנמקה חשובה שכן ללא הנמקה ברורה לא ניתן להעביר ביקורת על החלטת הרשות ולהבין מדוע קיבלה החלטה כזו או אחרת.
העדר הנמקה מטעם הרשות אינו מאפשר לאיש להבין מדוע קיבלה הרשות את החלטתה ובמצב דברים שכזה, הן בית המשפט והן המערער עצמו לא יכולים להבין את הטעם העומד מאחורי החלטתה.
מן הכלל אל הפרט.
נניח נבדק הגיש ערר לוועדה בתל השומר וזו לאחר ששמעה את טענותיו פסלה אותו מלקבל רישיון מסוג B אולם רישיון לאופנוע אפשרה לו לקבל.
בהחלטתה לא פירטה הועדה את הסיבות שהביאו אותה לקבל החלטה זו ולא ברור מדוע רישיון לאופנוע יכול הנבדק לקבל בעוד רישיון לכלי רכב לא. האם החלטה זו עומדת במבחן חובת ההנמקה? ודאי שלא ולנבדק קיימת הזכות להגיש ערעור מנהלי.
היות ומדובר בתחום מורכב מאוד כך שלא נוכל להכניס למאמר זה את כל הפרטים, נסתפק בשתי השאלות המשפטיות המצוינות לעיל.
עירבון ואגרות בהגשת ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר:
מלבד אגרת פתיחת תיק במזכירות בית המשפט המחוזי על סך 1,388 ש"ח הרי שעם הגשת הערעור יקבע בית המשפט ערבון להפקדה לצורך כיסוי הוצאותיה של המשיבה. במקרה של ערעור מנהלי על ועדת ערר המשיבה הינה הפרקליטות המייצגת את המדינה בערעורים המוגשים כנגדה.
עירבון להבטחת הוצאות המשיבה בערעור מנהלי מסוג זה עלול לעמוד על אלפי שקלים ולעיתים סכום כספי זה מגיע אף לכדי 10,000 ש"ח ויותר. אין ספק כי מדובר בסכום כספי גבוה אשר ידרוש מהמערער להגיע מוכן לדיון בעניינו ולעלות את הטענות הרלוונטיות אשר יבטיחו את הצלחת ההליך.
גם במקרה בו אין ידו של המערער משגת להשגת דמי העירבון עדין ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן פטור מתשלום ערבון או להפחתתו. בקשה לפטור מערבון צריכה להיות מנומקת ומגובה באסמכתאות המעידות על מצבו הכלכלי של המבקש וכן מצבו הרפואי.
יחד עם פירוט מצבו האישי של המבקש יש גם להצביע על סיכוי הערעור. ככל וסיכויי הערעור גבוהים, ישנו סיכוי טוב כי בית המשפט ייעתר לבקשה ויבטל את הפקדת העירבון.
לבדיקת גובה אגרת ערעור מנהלי (לא עירבון) לחץ פה>> אגרות אתר בתי המשפט
לסיכום ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר:
תוצאות פסק הדין בערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר יכולות להיות מגוונות. בית משפט המוסמך לדון בערעור יכול ליתן פסק דין המורה ביטול החלטת הועדה והחזרת הרישיון למערער. בית משפט יכול להורות על תיקון הפגם למשל אם ההחלטה לא נומקה אז התיק יוחזר לוועדת הערר לנימוק.
במידה והערעור שהגשת לוועדת ערר בתל השומר נדחה רצוי להתייעץ עם עו"ד לתעבורה אשר עוסק במשפט מנהלי ולבחון את המקרה לגופו על כלל נסיבותיו. לא תמיד כדי להגיש ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר ועניין זה תלוי בגורמים רבים בין היתר מה נעשה לפני הערעור, אילו חוות דעת קיימות וכו'.
יש לציין כי ערעור לבית המשפט העליון איננו בזכות אלה צריך לבקש רשות לערער לבית משפט העליון (בקשת רשות לערעור).
הכתוב במאמר ערעור לבימ"ש לעניינים מנהליים על החלטת ועדת ערר אינו מהווה בשום פנים ואופן חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להיוועץ עורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים / עורכי דין לתעבורה.
