הסדר טיעון או עסקת טיעון בעבירות תעבורה

הסדר טיעון או בכינויו עסקת טיעון בעבירות תעבורה, כל מה שאנו צרכים לדעת על עסקאות, מאת עו"ד לתעבורה ונוטריון ערן עקראוי.

מאמר זה יעסוק בכל הקשור להסדרי טיעון או כפי שהן מכוננות בלשון העממית, "עסקת טיעון"

ואכן בפרקטיקה של דיני התעבורה נעשים הרבה הסדרים וזאת בשל העומס על בתי המשפט לתעבורה אבל לא תמיד! היות ויש לכך תנאי כפי שעוד נראה בהמשך.

בראשית דברי אציין כי בחרתי שלא להכניס למאמר יותר מידיי פסיקה או מונחים מהשפה המקצועית / משפטית וזאת על מנת שהקורא שהוא איננו משפטן או עו"ד תעבורה יבין טוב יותר

מזה הסדרים או עסקאות טיעון במשפט תעבורה ואם בכלל ניתן להגיע אליהם בכל מצב?.

מהו הסדר טיעון או בלשון העם "עסקת טיעון" ?

הסדר טיעון המכונה גם "עסקת טיעון",

הוא בעצם מן הסכם בין רשויות התביעה ( תביעות משטרה / פרקליטות המדינה / רשות אחרת ) לבין הנאשם או עורך דינו.

במסגרת הסדר טיעון, אפשר להגיע לכל הסכמה (בסייגים כפי שנראה בהמשך) כך למשל:

א. תיקון סעיפי האישום או חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, לסעיפים קלים יותר –

לדוגמא תיקון הסעיף של נסיעה ללא חגורת בטיחות לסעיף של רכב לא תקין – עבירה ללא ניקוד!

כלומר התיקון נעשה בתמורה להודאת הנאשם, בכתב האישום מתוקן עם סעיף קל יותר.

ב. או ניתן להגיע להסכמה לעניין העונש נניח סוגרים על חודשים בהם ירצה הנאשם עבודות שירות בהסכמה או הסדר חופשי,

כאשר בהסדר טיעון חופשי כל צד יטען לעונש מופחת עד גובה מסוים של X שנים (כלומר יש לימיט) או טווח ענישה נניח הנאשם טוען לעונש ללא פסילת רישיון נהיגה ומבקש להסתפק  בעונש של מאסר על תנאי ואילו התביעה טוענת ל X זמן בהתאם לטווח שסוכם מראש.

כפי שניתן לראות למעלה הסדרים הם חוזה לכל דבר ועניין והאופציות הם מרובות. לכן במסגרת הסדר הטיעון יכולים להיות הסכמות מגוונות.

מדוע שהתביעה תסכים לעשות הסדרי טיעון / עסקאות טיעון?

תפקיד התביעה המשטרתית או הפרקליטות הם לשמור על אינטרס הציבור. אז למה שהם יסכימו לעשות הסדר טיעון מקל עם נאשם.

התשובה לכך היא, שעל מנת שהתביעה תרצה להגיע להסדר טיעון, צריך כי יפלו כשלים ראייתיים בתיק. כלומר חולשה בראיות או קשיים להוכיח עבירה מסוימת, אשר יכולים להביא לכך שהם יפסידו בתיק.

מה יכול להיות כשלים בתיק?

לצורך ההסבר של מהם כשלים ראייתיים בתיק אשר יניעו את התביעה להגיע להסדר טיעון אשתמש בכמה דוגמאות כאשר הדוגמה הראשונה היא  של תיק נהיגה בשכרות,

נניח כי נהג קיבל, כתב אישום על נהיגה בשכרות בפעם הראשונה, על מנת שיהיה ניתן להרשיע אותו בעבירה של נהיגה בשכרות צריך שכל התנאים שקבע היצרן של המכשיר וכן הכללים שנקבעו בפסיקה של בית המשפט ובנהלים של המשטרה יתקיימו!

הרי כידוע מכשיר הינשוף שמשמש את המשטרה לגילוי אלכוהול הוא מכשיר מדידה לכל דבר ועניין.

כמכשיר מדידה, קבע היצרן של הינשוף כי לפני המדידה אסור לנבדק לאכול ולשתות להקיא או להכניס דבר לפיו או לאפו 15 דקות לפני הבדיקה.

במידה וחומר החקירה מגלה לנו שהשוטרים בשטח לא המתינו 15 דקות לפני הבדיקה, ברור לכולם שמדובר בכשל מהותי ולכן התביעה תסכים לסגור את התיק בהסדר מקל.

דוגמא נוספת היא של – נאשם מקבל דוח על טלפון,

ונניח כי השוטר לא שמר על קשר עין עם רכבו של הנהג עד לעצירה של אותו רכב. מדובר בכשל ראייתי ולכן התביעה במצב כזה תסכים לשנות את הסעיף של דיבור בטלפון בזמן נהיגה לסעיף קל יותר כגון עבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים.

דוגמא אחרת – נהג אשר לא חגר חגורת בטיחות בזמן נהיגה, על השוטר במקרה זה לציין את צבע החגורה,

וכן איכן הוא עמד ביחס לרכבו של הנאשם ואם השוטר לא מציין את הדברים הללו, הרי שמדובר בכשל בדו"ח ובמקרה כזה התביעה תעדיף להגיע להסדר טיעון של שינוי הסעיף של אי חגירת חגורת בטיחות לסעיף קל של רכב לא תקין, עבירה ללא ניקוד.

בעבירות נהיגה במהירות מופרזת, נשאף או לתקן את המהירות עצמה למהירות ללא ניקוד או לעבירה שנקראת מהירות בלתי סבירה, תקנה 51 שהיא ללא ניקוד.

עוד דוגמא אחרונה לכשלים אפשריים בתאונת דרכים –

בתאונות דרכים הרבה פעמים התביעה במשטרה מייחסת לנאשם עבירה של נהיגה

ברשלנות או בקלות ראש, אם נהג מורשע בעבירות תעבורה אלה אז העונש המינימאלי הוא 3 חודשי פסילה היות וסעיפים אלו יש בהן חובת פסילה מינימלית של 3 חודשים!

וזה רק המינימום אם בתיק תאונת דרכים יש כשלים בראיות ניתן יהיה לסגור הסדר טיעון בין התביעה לנאשם ולשנות את כתב האישום כך שהסעיף של נהיגה רשלנית או

נהיגה בקלות ראש ישונה לסעיף 21 (ג) נהיגה בחוסר זהירות עבירה ללא חובת פסילה!

כמובן שיחד עם הכשלים בתיק, התביעה תיקח בחשבון בהחלטתה, אם להגיע להסדר גם את עברו התעבורתי של הנאשם,

כך שנהג עם עבר תעבורתי עשיר, המגמה תהיה לא להגיע להסדר או הסדר פחות טוב מבחינת הנאשם.

קרא בהרחבה על >> כתב אישום תאונות דרכים.

דוגמא אחרת היא בעבירת עקיפה כשהדרך אינה פנויה –

דוגמא נוספת היא במקרה של עבירות תעבורה של עקיפות מסוכנות. עקיפה כשהדרך לא פנויה או עקיפה תוך קו הפרדה רצוף, ניתן לטעון כי, נאבד קשר העין מהעת ששוטר הבחין בעבירה ועד לעצירת הרכב.

האם התביעה תסגור הסדר טיעון / עסקה בקלות?

אז יש להבין כי התביעה כגוף גם היא מפוקחת והם לא יכולים לסגור הסדרים כך סתם,

הרבה נאשמים חושבים כי התביעה רוצה לסגור תיקים בהסדרים, רק בשביל לסגור כמה שיותר תיקים אולם אין הדבר כך,

התביעה צריכה להראות נימוקים כבדים על מנת להגיע להסדר הטיעון ובחלק מן העבירות גם לקבל את עמדת נפגע העבירה.

טעות נוספת שאני בתור עורך דין רואה בבתי המשפט שנאשמים מגיעים ומנסים לשכנע את בית המשפט להוריד להם ניקוד,

אולם אותם אנשים לא מבינים כי בית המשפט לא משנה סעיפים אלה בית משפט יכול לשמוע את המשפט וההסדרים הם מול התביעה בלבד! כמו שכבר רשמתי לעיל, מדובר בהסכם של התביעה עם הנאשם.

סגרנו הסדר טיעון ! האם בית המשפט מחויב לכבד הסדרי טיעון?

כפי שכבר נכתב בראשית דברי מדובר בהסכם בין התביעות לנאשם, ובית המשפט

איננו צד להסדרי טיעון והוא איננו מחויב לכבד את ההסדר.

בית המשפט יברר כי הנאשם מבין היטב את הסדר

ויסביר לנאשם כי, בית המשפט אינו מחויב לכבד את ההסדר עד לפני הכרעת הדין ומן הסתם פסק הדין.

יחד עם זאת ועל פי פסיקה של בית המשפט העליון, בתי המשפט נוטים לרוב לכבד את ההסדר, אלא אם כן יש טעמים מיוחדים השוללים זאת כגון:

• הסדר הטיעון חורג בצורה בלתי סבירה מהעונש הראוי למקרה הספציפי
• התביעה שקלה שיקולים זרים בעת סגירת ההסדר.
• שיקולים שגויים ששקלה התביעה.

ואכן עם ההסדר עונה לתנאים לעיל, בית המשפט יכבד את ההסדר.

מה לגבי פסילה מנהלית (הכוונה לפסילה שניתנה ע"י קצין משטרה ל- 30 יום או 60 או 90 ) או פסילה עד תום ההליכים, האם הם נכללים בהסדר טיעון?

רצוי כי הדברים יהיו ברורים וכתובים בעת עריכת הסדר הטיעון בנוגע לניכוי הפסילה המנהלית שלא יהיה הפתעות בבית המשפט.

האם נאשם יכול לחזור בו מהסדר?

בסופו של יום רוב רובם של התיקים שנסגרים בהסדר הם תיקים שנאשמים מודים בעבירות קלות יותר בתמורה למחיקת הסעיף הקשה יותר. כאשר משמעות ההודאה היא שבית המשפט מרשיע את הנאשם בעבירה הפחותה.

אולם מה קורה אם נאשם מתחרט?

הסעיף אשר עוסק בכך הוא סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי (לחסד"פ)

"הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה בכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט,

רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

בבקשה מהסוג הזה בית המשפט ישקול בין היתר את השיקולים הבאים:

• האם ההודאה ניתנה מרצון חופשי
• מדוע הנאשם מבקש לחזור מהודאה (במקרה שלנו ההסדר)

בגדול מדובר ברשימה לא סגורה של שיקולים אולם לא נוכל במאמר זה להיכנס לכולם.

דגש חשוב לעניין הודאה שניתנה מרצון חופשי –

לאחר שיחתם ההסדר, הוא יוצג בפני בית המשפט ואילו בית המשפט ישאל את הנאשם האם הוא מבין את ההסדר ואם הוא מודה בו!

בנקודה זו, יצא לי לא מעט פעמים לראות נאשמים אשר עמדו בפני השופט וטענו כי הם עושים את ההסדר על מנת לסיים את ההליך

ובמצב כזה בית המשפט לא יסכים לקבל את ההסדר בשום פנים ואופן היות וההודאה לא ניתנת מרצון חופשי!

שימוש בשירותי של עורך הדין לתעבורה:

רצוי כי את המשא ומתן לעניין עסקת הטיעון ינהלו עורכי דין לתעבורה אשר ינמקו את הצורך להגיע להסדר משיקולים משפטיים כגון כשלים ראייתיים, הגנות משפטיות וכו'.

– יש לציין כי אם נאשם בחר להודות במסגרת הסדר טיעון ולאחר מכן מתחרט יהיה קשה לו מאוד לערער

לבית המשפט המחוזי – על כן חשוב להבין את ההליך המשפטי לפני שמסכימים להסדר וכן להבין מה כולל ההסדר.

לסיכום:

דיני התעבורה שהם חלק מתוך המשפט הפלילי,

מאפשרים לנאשמים בתיקי תעבורה לסגור את התיקים בהסדרי טיעון.

בדרך כלל, כאשר מדובר בהסדר ראוי ובהתאם לכללים שקבעה הפסיקה כפי שציינו לעיל,

בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון ורק במקרים חריגים ומסוימים שדנו בהם לעיל, בית המשפט לא יכבד את הסדר הטיעון.

בתעבורה ישנם הרבה תיקים ואם בתיקים קיימים כשלים התביעה תסכים להגיע להסדר טיעון הראוי.

שוב יש לזכור התביעה איננה יכולה לסגור הסדר אם התיק הוא ללא כשלים המצדיקים זאת

ולרוב מי שחושב שזה אפשרי עד מהרה יתברר לו שזה איננו אפשרי. כמו כן יכולים להיות מקרים מורכבים כגון, מקרים של נהג חדש, שם יש לשים לב! כי אם בעקבות ההסדר הנהג החדש ישלח לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

המידע הכתוב במאמר עסקת טיעון במשפט תעבורה הנו אינפורמטיבי בלבד ואיננו מהווה בשום פנים ואופן חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה של עבירות תנועה יש להיוועץ עם עורך דין תעבורה.