הסדר טיעון או עסקת טיעון בעבירות תעבורה

לצורך ההסבר של מהם כשלים בתיק  אשר מביאים ל-הסדר טיעון אשתמש בכמה דוגמאות כאשר הדוגמה הראשונה היא  של תיק נהיגה בשכרות,

נניח נאשם קיבל כתב אישום על נהיגה בשכרות, על מנת שיהיה ניתן להרשיע אותו בעבירה של נהיגה בשכרות צריך שכל התנאים שקבע היצרן של המכשיר וכן

הכללים שנקבעו בפסיקה ובנהלים של המשטרה יתקיימו!

הרי כידוע מכשיר הינשוף שמשמש את המשטרה לגילוי אלכוהול הוא מכשיר מדידה לכל דבר ועניין,

כמכשיר מדידה קבע היצרן של הינשוף כי לפני המדידה אסור לנבדק לאכול ולשתות להקיא או להכניס דבר לפיו או לאפו 15 דקות לפני הבדיקה.

במידה וחומר החקירה מגלה לנו שלא המתינו 15 דקות לפני הבדיקה ברור לכולם שמדובר בכשל מהותי ולכן התביעה

תסכים לסגור את התיק בהסדר מקל.

דוגמא נוספת היא – נאשם מקבל דוח על טלפון,

בשל כשל בכתב האישום (הדו"ח) נניח השוטר לא שמר על קשר עין עד לעצירה של אותו נהג הסעיף משונה לסעיף קל יותר של אי החזקת הגה בשתי ידיים.

עוד דוגמא אחרונה היא תאונות דרכים, בתאונות דרכים הרבה פעמים התביעה במשטרה מייחסת לנאשם עבירה של נהיגה

ברשלנות או בקלות ראש, עבירות הלה יש בהן חובת פסילה מינימלית של 3 חודשים!

וזה רק המינימום אם בתיק יש כשלים בראיות ניתן יהיה לסגור הסדר טיעון  עם התביעה ולשנות את הסעיף של נהיגה רשלנית או

נהיגה בקלות ראש לסעיף 21 (ג) נהיגה בחוסר זהירות עבירה ללא חובת פסילה!