הסדר טיעון או עסקת טיעון בעבירות תעבורה

הסדר טיעון או עסקת טיעון בעבירות תעבורה​
מאמר העוסק ב- הסדר טיעון או כפי שמכונה בלשון העממית עסקת טיעון במשפט תעבורה, הרבה הליכים בדיני תעבורה נסגרים בהסדרים אבל לא תמיד ויש לכך תנאי כפי שנראה בהמשך.

בראשית דברי אציין כי בחרתי שלא להכניס יותר מידיי פסיקה או מונחים מהשפה המקצועית / משפטית וזאת על מנת שהקורא שהוא איננו עו"ד תעבורה יבין טוב יותר

מהם הסדרים / עסקאות טיעון במשפט תעבורה ואם בכלל ניתן להגיע אליהם בכל מצב?.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, השאירו פרטים:

או חייג : 052-5595831

מהו הסדר טיעון או עסקת טיעון ?

הסדר טיעון מוכנה גם "עסקת טיעון", הוא בעצם מן הסכם בין רשויות התביעה ( תביעות משטרה / פרקליטות / רשות אחרת ) לבין הנאשם או עורך דינו. 

במסגרת הסדר טיעון, אפשר להגיע לכל הסכמה (בסייגים כפי שנראה בהמשך) כך למשל:

א. תיקון סעיפי האישום לסעיפים קלים יותר – לדוגמא תיקון הסעיף של נסיעה ללא חגורת בטיחות לסעיף של רכב לא תקין – עבירה ללא ניקוד! כלומר הנאשם מודה במסגרת הסדר הטיעון בסעיף קל יותר.

ב. או ניתן להגיע להסכמה לגבי העונש נניח סוגרים על חודשים בעבודות שירות בהסכמה או הסדר חופשי כאשר כל צד יטען לעונש מופחת עד גובה מסוים של X שנים או טווח ענישה נניח הנאשם טוען לעונש ללא פסילה ולהסתפק אולי במקום ב- מאסר על תנאי ואילו התביעה טוענת ל X זמן בהתאם לטווח.

כפי שניתן לראות למעלה הסדרים הם חוזה לכל דבר ועניין והאופציות הם מרובות לכן בהסדר הטיעון יכולים להיות הסכמות מגוונות.

כבר עכשיו אציין – עסקה יכולה להיות בצורות שונות ובכל עבירות תנועה הקיימות.

הערה: מלבד סוגי הסדרי טיעון לעיל, ניתן למצוא הסדרים בצורות שונות ומגוונות.

מדוע שהתביעה תסכים לעשות הסדרי טיעון / עסקאות טיעון?

על מנת שהתביעה תרצה להגיע ל- הסדר טיעון צריך כי ב- כתב האישום יפלו כשלים בתיק (כלומר בתיק).

מה יכול להיות כשלים בתיק?

לצורך ההסבר של מהם כשלים בתיק  אשר מביאים ל-הסדר טיעון אשתמש בכמה דוגמאות כאשר הדוגמה הראשונה היא  של תיק נהיגה בשכרות,

נניח נאשם קיבל כתב אישום על נהיגה בשכרות, על מנת שיהיה ניתן להרשיע אותו בעבירה של נהיגה בשכרות צריך שכל התנאים שקבע היצרן של המכשיר וכן

הכללים שנקבעו בפסיקה ובנהלים של המשטרה יתקיימו!

הרי כידוע מכשיר הינשוף שמשמש את המשטרה לגילוי אלכוהול הוא מכשיר מדידה לכל דבר ועניין,

כמכשיר מדידה קבע היצרן של הינשוף כי לפני המדידה אסור לנבדק לאכול ולשתות להקיא או להכניס דבר לפיו או לאפו 15 דקות לפני הבדיקה.

במידה וחומר החקירה מגלה לנו שלא המתינו 15 דקות לפני הבדיקה ברור לכולם שמדובר בכשל מהותי ולכן התביעה

תסכים לסגור את התיק בהסדר מקל. קרא בהרחבה על >> עסקת טיעון נהיגה בשכרות – איך זה קורה? וגם קרא דוגמה לתיק שטיפלנו > כמה חודשי פסילה בודדים בעבירה של נהיגה בשכרות בשל כשלים ראייתיים.

דוגמא נוספת היא – נאשם מקבל דוח על טלפון,

בשל כשל בכתב האישום (הדו"ח) נניח השוטר לא שמר על קשר עין עד לעצירה של אותו נהג הסעיף משונה לסעיף קל יותר של אי החזקת הגה בשתי ידיים.

דוגמא אחרת – נהג אשר לא שם חגורת בטיחות, על השוטר לציין את צבע החגורה, איכן הוא עמד ביחס לרכב של הנאשם ועוד ועוד סוגי כשלים כאשר במקרה זה התביעה תעדיף להגיע להסדר טיעון של שינוי הסעיף לרכב לא תקין, עבירה ללא ניקוד. אותו רעיון קרא מאמר >> מחיקת נקודות תעבורה.

עוד דוגמא אחרונה היא תאונת דרכים, בתאונות דרכים הרבה פעמים התביעה במשטרה מייחסת לנאשם עבירה של נהיגה

ברשלנות או בקלות ראש, עבירות הלה יש בהן חובת פסילה מינימלית של 3 חודשים!

וזה רק המינימום אם בתיק יש כשלים בראיות ניתן יהיה לסגור הסדר טיעון  עם התביעה ולשנות את הסעיף של נהיגה רשלנית או

נהיגה בקלות ראש לסעיף 21 (ג) נהיגה בחוסר זהירות עבירה ללא חובת פסילה!

כמובן שיחד עם הכשלים בתיק, התביעה תיקח בחשבון בהחלטתה, אם להגיע להסדר גם את עברו של הנאשם, כך שנהג עם עבר עשיר, המגמה תהיה לא להגיע להסדר או הסדר פחות טוב מבחינת הנאשם.

האם התביעה תסגור הסדר טיעון / עסקה בקלות?

אז יש להבין כי התביעה כגוף גם היא מפוקחת והם לא יכולים לסגור הסדרים כך סתם,

הרבה נאשמים חושבים כי התביעה רוצה לסגור תיקים בהסדרים בשביל לסגור כמה שיותר תיקים אולם אין הדבר כך,

התביעה צריכה לראות נימוקים כבדים על מנת להגיע להסדר הטיעון.

טעות נוספת שאני בתור עורך דין רואה בבתי המשפט שנאשמים מגיעים ומנסים לשכנע את בית המשפט להוריד להם ניקוד,

חתימה על הסדר - עו"ד תעבורה ערן עקראוי ושות'

אולם אותם אנשים לא מבינים כי בית המשפט לא משנה סעיפים אלה בית משפט יכול לשמוע את המשפט וההסדרים הם מול התביעה בלבד!

סגרנו הסדר טיעון ! האם בית המשפט מחויב לכבד את העסקה?

כפי שכבר נכתב בראשית דברי מדובר בהסכם בין התביעה לנאשם, בית המשפט

איננו צד להסדרי טיעון והוא איננו מחויב לכבד את ההסדר.

בית המשפט יברר כי הנאשם מבין היטב את הסדר ויסביר לנאשם כי בית המשפט אינו מחויב לכבד את ההסדר עד לפני הכרעת הדין ומן הסתם פסק הדין.

יחד עם זאת ועל פי פסיקה של בית המשפט העליון, בתי המשפט נוטים לרוב לכבד את ההסדר, אלא אם כן יש טעמים מיוחדים השוללים זאת כגון:

  • הסדר הטיעון חורג בצורה בלתי סבירה מהעונש הראוי למקרה הספציפי
  • התביעה שקלה שיקולים זרים בעת סגירת ההסדר.
  • שיקולים שגויים ששקלה התביעה.

מה לגבי פסילה מנהלית (הכוונה לפסילה שניתנה ע"י קצין משטרה ל- 30 יום או 60 או 90 ) או פסילה עד תום ההליכים, האם הם נכללים בהסדר טיעון?

רצוי כי הדברים יהיו ברורים וכתובים בעת עריכת הסדר הטיעון בנוגע לניכוי הפסילה המנהלית שלא יהיה הפתעות בבית המשפט

האם נאשם יכול לחזור בו מהסדר?

בסופו של יום רוב רובם של התיקים שנסגרים בהסדר הם תיקים שנאשמים מודים בעבירות קלות יותר בתמורה למחיקת הסעיף הקשה יותר. כאשר הודאה שווה שבית המשפט מרשיע את הנאשם בעבירה.

אולם מה קורה אם נאשם מתחרט?

הסעיף אשר עוסק בכך הוא סעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ)

"הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה בכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

בבקשה מהסוג הזה בית המשפט ישקול בין היתר את השיקולים הבאים:

  • האם ההודאה ניתנה מרצון חופשי
  • מדוע הנאשם מבקש לחזור מהודאה (במקרה שלנו ההסדר)

בגדול מדובר ברשימה לא סגורה של שיקולים אולם לא נוכל במאמר זה להיכנס לכולם.

דגש חשוב לעניין הודאה שניתנה מרצון חופשי – לאחר שיחתם ההסדר, הוא יוצג בפני בית המשפט ואילו בית המשפט ישאל את הנאשם האם הוא מבין את ההסדר ואם הוא מודה בו! 

בנקודה זו, יצא לי לא מעט לראות נאשמים אשר עמדו בפני השופט וטענו כי הם עושים את ההסדר על מנת לסיים את ההליך ובמצב כזה בית המשפט לא יסכים לקבל את ההסדר בשום פנים ואופן היות וההודאה לא ניתנת מרצון חופשי!

שימוש בשירותי של עורך דין לתעבורה:

רצוי כי את המשא ומתן לעניין עסקת הטיעון ינהלו עורכי דין לתעבורה אשר ינמקו את הצורך להגיע להסדר משיקולים משפטיים כגון כשלים ראייתיים, הגנות משפטיות וכו'.

– יש לציין כי אם נאשם בחר להודות במסגרת הסדר טיעון ולאחר מכן מתחרט יהיה קשה לו מאוד לערער 

לבית המשפט המחוזי – על כן חשוב להבין לפני שמסכימים להסדר מה כולל ההסדר. 

לסיכום

דיני התעבורה שהם חלק מתוך המשפט הפלילי, מאפשרים לנאשמים בתיקי תעבורה לסגור את התיק בהסדרי טיעון בדרך כלל,

כאשר מדובר בהסדר ראוי ובהתאם לכללים שקבעה הפסיקה כפי שציינו לעיל, בית המשפט יכבד את הסדר הטיעון ורק במקרים חריגים ומסוימים שדנו בהם לעיל בית המשפט לא יכבד.

בתעבורה ישנם הרבה תיקים ואם בתיקים קיימים כשלים התביעה תסכים להגיע להסדר טיעון הראוי.

שוב יש לזכור התביעה איננה יכולה לסגור הסדר אם התיק הוא ללא כשלים המצדיקים זאת ולרוב מי שחושב שזה אפשרי עד מהרה יתברר לו שזה איננו אפשרי. 

קרא גם >> דחיית משפט תעבורה ושפיטה בהעדר הנאשם.

המידע הכתוב במאמר זה הנו אינפורמטיבי בלבד ואיננו מהווה בשום פנים ואופן חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להיוועץ עם עו"ד לתנועה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

בבקשה עזרו לנו לדרג את המאמר

7 דירוגים4.3/5

מאמרים קשורים למאמר הסדר טיעון:

אל תפספסו גם את:

זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים - עו"ד תעבורה ערן עקראוי ושת'

זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים

זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכיםתוכן העניינים1 זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים1.1 מה הוא המכון הרפואי? 1.2 מי מקבל זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים?1.3 אלו סוגי

קרא עוד »
תאונה עם חבלה של ממש - משרד עו"ד תעבורה ערן עקראוי ושות'

תאונה עם חבלה של ממש

תאונה עם חבלה של ממשתוכן העניינים1 תאונה עם חבלה של ממש1.1 מה היא חבלה של ממש?1.2 פסילת רישיון ע"י קצין משטרה בתאונה עם חבלה של

קרא עוד »
שלילת רישיון עקב אירוע רפואי - עו"ד תעבורה עקראוי ושת'

שלילת רישיון עקב אירוע רפואי

שלילת רישיון עקב אירוע רפואיתוכן העניינים1 שלילת רישיון עקב אירוע רפואי1.1 חובת הרופא המטפל באדם להודיע למרב"ד1.2 האם במצב של שלילת רישיון עקב אירוע רפואי

קרא עוד »

אודות עו"ד ערן עקראוי

עורך דין תעבורה ערן עקראוי הינו עורך דין בעל משרד פרטי, העוסק בדיני תעבורה, לעו"ד תעבורה ערן עקראוי ניסיון עשיר בייצוג נהגים ועוברי אורח בבתי המשפט לתעבורה הפזורים ברחבי הארץ.
כמו כן לעורך דין תעבורה ערן עקראוי היתר לייצג בבתי הדין הצבאיים.

השארת תגובה