איך מתנהל משפט תעבורה? זומנת למשפט תעבורה? או ביקשת להישפט? במאמר זה נבין מה צפוי לנו בבית המשפט לתעבורה.
ההליך המשפטי מתנהל בבית משפט לתעבורה, כאשר עבור הנהג הנורמטיבי שאיננו עורך דין תעבורה, מהווה מסגרת זו היכרות ראשונית עם המערך המשפטי הדן במאות אלפי תיקי תעבורה בשנה.
תיקים אלו מתפרסים על פני מגוון עבירות תנועה פרי הגדרת פקודת התעבורה ותקנותיה.
ניתן לחלק את עבירות התנועה, לשני סוגים:
- עבירות מסוג
הזמנה לדין – נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות מופרזת, עבירת תצוגה הנראית לנהג, תאונות דרכים, אי ציות להוראת שוטר, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ועוד ועוד.
- הסוג השני של עבירות התנועה הלו, דוחות תנועה מסוג ברירת משפט / קנס כולל נקודות – כלומר לנהג יש ברירה או לשלם את הדו"ח ואז הוא מורשע בעבירה והניקוד נכנס לתוקף מיד, או ניתן להגיש בקשה להישפט על הדו"ח, תוך 90 ימים מרגע קבלת הדו"ח ליד.
היות ומדובר ברוב
המקרים, בעבירות תנועה שבוצעו ע"י הנהג הנורמטיבי הרי שמרבית העבירות הנדונות הינן בעלות יסוד עובדתי ואינן מצריכות הוכחת רשלנות או כוונה פלילית.
יחד עם זאת, אין להקל ראש, בצבירת ניקוד, אשר יכול להביא לסנקציות מצד רשות הרישוי, אשר כוללת עשיית קורסים, מבדקים אצל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ופסילות מנהליות ארוכות.
ובמיוחד אין להקל ראש שמקבלים הזמנה לדין בגין עבירה חמורה! חוסר בקיאות ברזי החוק עלולה להביא לכדי הודאה ב
האשמות חסרות שחר. לכן, ראשית חכמה – שוכרים עו"ד!.
סדרי הדין במשפט תעבורה:
סדרי הדין במשפטי תעבורה המתנהלים בבתי המשפט לתעבורה הם סדר הדין הפלילי או בקיצור סד"פ.
המונח סדרי דין מתייחס לאיך המשפט פועל ומתנהל כלומר לחלק הפרוצדורלי
וזאת להבדיל מהחלק המהותי שהוא הפסיקה והחוק, מלבד הפרוצדורה יש גם את דיני הראיות כלומר איזה ראיות קבילות בבית המשפט ואיזה לא, כאשר במאמר זה ניתן רק את ההבנה באופן כללי בלבד.
הליכים מקדימים במשפט תעבורה.
ייתכנו מקרים בהם הרבה לפני הגעתכם לכותלי בתי המשפט, רישיונכם ייפסל בפסילה מנהלית ע"י משטרת ישראל.
הפסילה מוקצבת בזמן ונתונה לשיקול דעתו של קצין המשטרה, זאת למעט תאונות קטלניות שגרמו לאבדות בנפש בהן הפסילה אוטומטית ואורכה 90 יום. חשוב לציין כי הפסילה אינה בגדר ענישה או מקדמה על חשבון העונש והיא ניתנת לקיצור או ביטול ע"י הגשת בקשה לביטול הפסילה המנהלית, לרוב בית המשפט יקבע דיון בבקשה תוך מספר ימים בודדים.
דיון ההקראה.
יש לציין כי השלב בו נפתח המשפט! הוא שלב ההקראה הראשונה של כתב אישום בבית משפט תעבורה!
דיון ההקראה הראשונה, הוא דיון בו בית המשפט מקריא לנאשם את האישום ואילו הנאשם מצידו נדרש להשיב לאשמה, באופן הבא:
- מודה
או
- כופר, יש לציין כי בית המשפט ידרוש מהנאשם כפירה מפורטת, כלומר בית המשפט יעבור עם הנאשם סעיף סעיף בכתב האישום ויבקש לדעת האם הוא כופר בו, לדוגמא אין טעם לכפור בנהיגה (אלה אם הנהג לא נהג) אולם בסעיפים המצביעים על ביצוע העבירה, בוודאי שיש לכפור.
הערה חשובה! – בנקודה זו של ההקראה, מומלץ להימנע ממתן מענה מידי ללא ייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין לתעבורה. הסיבה לכך טמונה
בחוסר הבנת ההשלכות הנלוות להודאה החל מצבירת נקודות, שלילת רישיון הנהיגה ואף מאסר.
כמו כן, הודאה = הרשעה, והסיכוי לצליחת ערעור עתידי נמוך ביותר. אם הדיון הראשוני טרם נתקיים ניתן להגיש בקשה בכתב שכותרתה – דחיית משפט תעבורה לשם קבלת ייעוץ משפטי.(חובה עליכם לוודא שאכן בקשתכם התקבלה בבית המשפט ואושרה).
טענות מקדמיות –
אחד הנושאים שרוב האנשים שאינם משפטנים לא מכירים, זה הדוקטרינה של טענות מקדמיות, המוסדרת בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי.
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
(1) חוסר סמכות מקומית;
(2) חוסר סמכות ענינית;
(3) פגם או פסול בכתב האישום;
(4) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
(5) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
(6) משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
(7) חסינות;
(8) התיישנות;
(9) חנינה;
(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
טענה מקדמית יש לעלות בהזדמנות הראשונה וההזדמנות זו היא בדיון ההקראה. אם נאשם לא מעלה טענה זו, הוא יאבד את הזכות לטעון אותה בהמשך, לכן יכול להיות מקרה שאדם מייצג את עצמו, ואיננו מבין כי חלה התיישנות על הדו"ח. דבר אשר יכל להביא לביטול האישום אם היה מעלה טענה זו בזמן.
היות וקימות עוד הרבה טענות מקדמיות חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני תעבורה.
דיון ההוכחות.
כאשר נאשם כופר בעובדות האישום עוברים לשלב הוכחות של המשפט, כאשר דיון זה מתקיים אך ורק במקרה של כפירה בכתב האישום ע"י הנהג הנאשם או סנגורו.
במהלכו נחקרים עדי התביעה ועדי ההגנה. העדים לא יהיו נוכחים באולם הדיונים במהלך חקירת שוטר אחר, גם אם שניהם מטעם התביעה ופועלים מטעם אותו גוף.
חקירת העדים כוללת- חקירה ראשית ע"י התביעה, חקירה נגדית ע"י הנאשם באמצעות סנגורו וחקירה חוזרת ע"י התביעה בגין שאלות שנבעו מזו הנגדית.
חשוב לציין כי, הדיון יכול להתפרס אף על שלושה מועדים ואף יותר, ובתומו עורך הדין יציג את סיכומיו וכן גם התביעה. לאחר מכן תתקבל הכרעת הדין, בדרך כלל בדיון עתידי ובמקרים מסוימים אף בדיון הנ"ל.
מתן פס"ד.
בעת זיכוי במשפט הפלילי על פי סדרי דין הפלילי – יקריא תחילה ביהמ"ש את פסק דינו ונימוקיו. בעת הרשעה, מחמת הודאת הנהג או כתוצאה משלב ההוכחות, מתחיל שלב הטיעונים לעונש.
טיעונים לעונש במשפט תעבורה.
בשלב זה של המשפט, התביעה מגישה ראיות תומכות, ביניהן גם תדפיס של עבירות קודמות של הנאשם, כפי שהן מופיעות בגיליון הרשעותיו. בהקשר זה קראו מאמר – עבר תעבורתי כבד – האם הוא בא נגדנו בעונש?.
עורך דינכם ימנע את האופציה כי תכשלו בלשונכם ותנדבו מידע שעלול להוות ראיה כנגדכם, כדוגמת עבירות קודמות.
בנוסף, עו"ד תעבורה איכותי קורא את המפה בדיוק המרבי ויציג כל טעם משפטי בעבורו ניתן יהא להקל בהיקף העונש.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים השופט קובע את גזר הדין, דהיינו מהות העונש – קנס ו/או פסילת רישיון ו/או פסילה על תנאי ואף מאסר בפועל או מאסר על תנאי.
על פי החוק תוך 45 יום מרגע מתן פסקי דין, ניתן לערער עליו לביהמ"ש המחוזי.
להלן תרשים של שלבי משפט תעבורה:
נקודה נוספת וחשובה היא הסדרי טיעון במשפט תעבורה:
היות ודיני התעבורה הוא חלק מהמשפט הפלילי ופועל על פי סדרי הדין הפלילים, ישנה את הפרקטיקה של הסדרי טיעון או איך שהם נקראים בלשון העם עסקת טיעון,
חשוב להבין שהסדרי טיעון, היא מעין חוזה בין הנאשם לתביעה בלבד ובית המשפט איננו צד לחוזה,
ולכן חשוב לי לציין זאת! כעורך דין אני נמצא הרבה בבית המשפט וכמעט באופן קבוע יוצא לי לראות אזרחים אשר מגיעים לבית המשפט לרוב בעבירות תנועה קלות עם ניקוד,
ומבקשים בשלב ההקראה הראשונה, מבית משפט שיעשה להם הסדר! אז זה המקום לציין בית משפט איננו עושה הסדרים והוא איננו צד להסדרים הלו.
ואילו אותו אזרח היה הולך לייעוץ לפני שהגיע לבית משפט תעבורה היה נחסך ממנו הרבה נזקים,
היות ובהרבה מקרים אותם ראיתי במו עיניי, איך שבית המשפט מסביר להם שהוא לא עושה הסדר הם מודים באשמה מתוך יאוש!
מדוע בכלל שהתביעה תגיע להסדר טיעון?
התשובה היא כשלים ראייתיים
וללא כשלים התביעה לא תסגור את התיק בהסדר טיעון, היות והתובעים מפוקחים על ידי אגף התנועה, אשר דורש מהם כי כל הסדר טיעון שהם עושים צריך להיות מנומק ומגובה בכשלים ראייתיים מהותיים וללא אותם כשלים אין באפשרותם לסגור הסדר.
מה יכול להיות כשל מהותי במשפט תעבורה?
לצורך ההבנה, ניקח לדוגמה מקרה שבו נהג נאשם בעבירת נהיגה בשכרות – על מנת להרשיע את הנאשם בדין בעבירה של נהיגה בשכרות, על התביעה להוכיח כי השוטרים פעלו, לפי כל הדרישות של יצרן מכשיר הינשוף, בנוסף לכך על השוטרים לפעול על פי הפסיקה של בתי המשפט וכן על פי הנהלים שהם הכתיבו לעצמם!
במידה והשוטר בשטח שכח או לא שם לב! למשל להמתין 15 דקות מרגע עצירת הרכב
ועד לבדיקה הרי שיש פה כשל מהותי ביותר היכול להביא לביטול כתב האישום או זיכוי הנאשם בדין.
כשל מהותי נוסף יכול להיות, כי השוטר בשטח שכח להחליף פיה, בין הבדיקה הקודמת לבדיקה הנוכחית. גם במקרה זה מדובר בכשל מהותי, אשר יכול להביא לביטול האישום או זיכוי הנאשם.
עוד דוגמה ניתן להביא מעבירה של נהיגה במהירות מופרזת. באכיפת מהירות עם מכשיר הממל"ז נדרש מהשוטר לכייל את המכשיר בתחילת המשמרת ובסופה. אם נניח המכשיר לא כיול, הרי שמדובר בכשל מהותי.
מה לגבי ייצוג עצמי בבית המשפט לתעבורה?
אם קראתם את המאמר עד פה. אני מניח שאתם כבר מבינים, שההליך המשפטי דרוש הרבה ידע בחוק, בפסיקה, בנהלי המשטרה, פרקטיקה משפטית ועוד… ולצערי אני רואה יום יום בבתי המשפט לתעבורה, נהגים אשר בוחרים לייצג את עצמם בתקווה כי הניקוד ירד או שיצאו איך שהוא ללא פסילה בעבירה חמורה.
בפועל, כבר בשלב ההקראה הראשונה הרבה נהגים מודים באישום בין אם מדובר בחוסר הבנה של החוק או בין אם מדובר בתמימות, וכבר יצא לי לראות נהג שנאשם בשימוש בטלפון בזמן נהיגה ובשלב ההקראה טען, כי רק לחץ על כפתור הסירי של האייפון. כבר בשלב זה, ביקש התובע שדבריו של הנאשם ירשמו בפרוטוקול ואתם כבר מבינים שהנהג הורשע.
וזה רק דוגמא אחת משלל, טעויות של נהגים אשר בוחרים לייצג את עצמם.
אז מה עושים על כך בסעיף הבא.
משפט תעבורה ? רק בלווי עו"ד
לשם הסרת העונש מהפרק או לפחות הקלתו, מומלץ עוד לפני שמגיעים לבית משפט לתעבורה לשכור את שירותיו של עו"ד תעבורה ש-
- יבחן היטב את תקינות החומר הראיתי (ה- דו"ח) עוד לפני המשפט וימצא כל שבריר של טעות העשוי לזכות את הלקוח מעבירת תנועה.
- יכוון את הלקוח לכדי הודאה בביצוע העבירה (לאחר הסדר טיעון ותיקון סעיפים) או כפירה בהאשמות המיוחסות, ויחתור להסדר טיעון המטיב עם הלקוח נוכח הנסיבות.
- יעריך את מידת הנזק שיוסב לעד מטעם ההגנה עם חשיפת עברו (פלילי ו/או תעבורתי)
- העלאת טענות מקדמיות בפני בית המשפט לאחר בחינת כתב האישום. למשל, כתב אישום בגין עבירה של תאונה בו נפל פגם או פסול בכתב האישום, חוסר סמכות עניינית, חסינות, חנינה, התיישנות וכיו"ב.
- יצמצם את הענישה ממאסר בפועל לעבודות שירות, ביטול כתבי אישום, והסדרים מקלים, כגון שינוי סעיף בתאונות דרכים מהריגה לגרימת מוות ברשלנות.
הכתוב במאמר משפט תעבורה אינו מהווה בשום פנים ואופן חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה הקשור בעבירות תעבורה יש להיוועץ עם עורך דין בתחום התעבורה ואין הכותב אחרי על שום נזק אשר ייגרם לעושה שימוש במאמר זה.
