שלילת רישיון נהיגה בשכרות מאת עו”ד ערן עקראוי. במאמר זה נעמיק ונעסוק בעבירת נהיגה בשכרות. נבחן ונראה מה פרק זמן שלילית רישיון הצפוי לנהג אשר נתפס נוהג בשכרות, נבדוק ונסביר גם את חשיבות הייעוץ עם עורך דין תעבורה כאשר נרשמת הזמנה לדין בגין נהיגה בשכרות. יש לזכור כי עונש המינימום בגין נהיגה בשכרות הוא שנתיים פסילה. נתפסת נוהג בשכרות? מאמר זה בשבילך.
סעיף 39א’ לפקודת התעבורה מציין וקובע כי אדם אשר יורשע בעבירת נהיגה בשכרות צפוי לפסילת רישיון נהיגה לתקופה מינימלית של שנתיים ימים. היה והנהג הורשע בעבירת שכרות בתוך תקופת השנה הקודמת לעבירה הנוכחית, עונש פסילת רישיון הנהיגה יעמוד על 4 שנים. יוצא איפוא כי נהג אשר יורשע בעבירת שכרות צפוי לקבל עונש חמור וכואב בדמות פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים.
עונש הפסילה הוא אמנם העונש המשמעותי ביותר במכלול העונשים שיוטלו על הנהג אשר נתפס נוהג בשכרות אך יש לזכור כי לצד עונש הפסילה יוטלו על הנהג גם עונשים נוספים כגון: קנס כספי, לעיתים גם מאסר בפועל, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וכו’.
כאשר מדובר בפעם השנייה או השלישית בה הנהג נתפס נוהג בשכרות, לרוב התביעה המשטרתית תעתור במקביל לעונש הפסילה גם לעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
חוששים משלילת רישיון נהיגה בשכרות? כיצד ניתן להתמודד עם זה?
התמודדות עם עבירת נהיגה בשכרות היא לא עניין שיש להקל בו ראש. מדובר באחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה וללא טיפול משפטי ראוי והולם השלכות גזר הדין שיינתן לנהוג המורשע עלולות להדהד שנים ארוכות. בין האפשרויות העומדות לנהג אשר נתפס נוהג בשכרות עומדות האופציות הבאות:
- לכפור בעבירה המיוחסת לו ולהוכיח את חפותו בבית המשפט. במידה והנהג יכפור ויטען כי לא עבר עבירה של נהיגה בשכרות, כלומר לא היה שיכור, הרי שבירור התיק יעבור לשלב הוכחות במסגרתו יחקרו השוטרים הרלוונטיים ותיבדק אמינותו של מכשיר הינשוף אשר סיפק את תוצאות האלכוהול המפלילה.
- האפשרות השנייה העומדת לנהג היא להגיע להסדר טיעון עם התביעה המשטרתית ולאחר דין ודברים עמה להסתפק בתקופת שלילת רישיון נהיגה בשכרות קצרה. הסדר טיעון עם התביעה המשטרתית יתאפשר לאחר צילום חומר הראיות ובחינה מעמיקה שלו לאיתור כשלים ובעיות שנפלו בו. יש לציין כי חומר החקירה של תיק נהיגה בשכרות כולל בתוכו פלטים שונים, דוחות פעולה ועוד. מומלץ לבצע זאת באמצעות עורך דין המתמחה בדיני תעבורה.
במידה והנהג יכפור במיוחס לו, על עורך הדין המטפל בתיק ללמוד את הפעולות אשר בוצעו בשטח על ידי השוטרים וכן לבדוק אם כל הפעולות הנוספות בוצעו כהלכה בהתאם להנחיות אשר נקבעו בפסיקה, בהוראות היצרן של מכשיר הינשוף וכן בנהלי המשטרה המנחים את השוטרים בשטח כיצד לתפעל את המכשיר.
לדוגמה, שוטר נדרש לכייל את המכשיר בתחילת משמרת ובסופה תוך פירוט הפעולות שביצע במהלך הכיול. העדר כיול המכשיר או העדר ציון הפעולות אשר ביצע השוטר במהלך הכיול, עלולים להביא לביטול כתב האישום שהוגש כנגד הנהג.
לעיתים, ישנו חומר חקירה אשר לא ניתן לעורך הדין במהלך צילום החומר בלשכת התביעות. לא אחת חומר חקירה זה יכול לסייע לנהג בהוכחת קו ההגנה שלו ובזיכויו בדין. במקרה שכזה, עורך הדין המטפל בתיק יגיש בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ויבקש מבית המשפט להורות לתביעה לספק לידיו את החומר הנדרש.
הסדר טיעון וענישה מופחתת בנהיגה בשכרות
זהו לא סוד כי רוב תיקי נהיגה בשכרות מסתיימים בסופו של דבר בהסדר טיעון וענישה מופחתת בהתאם לרמת הכשלים הקיימים בתיק ונסיבותיו האישיות של הנהג. הסדר טיעון הוא עניין מקובל בין שני צדדי המטבע. מחד, התביעה המשטרתית מקבלת את הרשעת הנהג בדין לצד הטלת עונשים חמורים לרבות עונשים צופים פני עתיד.
מאידך, הנהג ועורך דינו מקבלים הפחתה משמעותית בעונש הפסילה ובכך רישיון הנהיגה של הנהג המעורב לא יפגע והוא לא יזדקק לבצע בחינות וקורסים נוספים על ידי משרד הרישוי לאחר תום תקופת הפסילה. כאשר אנו מדברים על הסדר טיעון עם התביעה הרי שתחילה עורך הדין יצלם את כל החומר הרלוונטי בלשכת התביעות המשטרתיות ויבחן כל פרט ופרט במטרה למצוא כשלים בראיות התיק.
בחינת חומר הראיות הוא מעין משפט קטן בו עורך הדין מאתר את הפגמים שנפלו בחומר ועורך רשימה מסודרת שלהם אשר תוצג לתביעה במהלך ניהול משא ומתן לעניין העונש. בסופו של דבר, הכשלים הראייתים בחומר החקירה הם יקבעו מה העונש אשר יוטל על נהג שנתפס נוהג בשכרות.
יש לזכור כי התביעה לא מחפשת להגיע להסדר טיעון רק לשם סגירת התיק שכן אם יש בידה תיק מנצח היא תמשיך להילחם בו עד סופו. יחד עם זאת, במידה ובתיק מצויים כשלים ראייתים אשר עלולים להביא להפסד התביעה בניהול המשפט היא תעדיף “להתפשר” עם עורך הדין ולהגיע להסדר טיעון מקל אשר ירשיע את הנאשם אולם לא בנהיגה בשכרות אלה בסעיף קל יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
מה ההבדל בין נהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים?
לאוזן לא משפטית לכאורה נראה כי מדובר בשתי עבירות דומות, זהות שעניינן אחד. אולם, יש להבין ולזכור כי מבחינה משפטית ישנה הבחנה עצומה בין עבירה של נהיגה בשכרות לבין עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. בעוד בעבירת נהיגה בשכרות חייב המחוקק את בית המשפט להטיל על הנהג עונש פסילת רישיון נהיגה לתקופה של מינימום שנתיים ימים הרי בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים עונש המינימום יעמוד על 3 חודשים בלבד.
מעבר לפער העצום במספר חודשי הפסילה אשר נהג עלול לקבל בבית משפט לתעבורה בגין נהיגה לאחר ששתה משקאות משכרים הרי שהרשעה בגין עבירה של נהיגה בשכרות עלולה לשלוח את הנהג לבדיקות במכון הרפואי ע”י משרד הרישוי ולאחר מכן לצורך חידוש הרישיון, יידרש ממנו לבצע גם מבחן עיוני ומבחן מעשי.
הפעולה המרכזית והמשמעותית ביותר בטיפול בתיק אלכוהול על ידי עורך דין הוא שינוי סמל הסעיף מעבירה של נהיגה בשכרות לעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. היה והצליח עורך הדין לשנות את סמל הסעיף הרי שבראש ובראשונה רישיון הנהיגה של הנהג נשמר והוא אינו צריך לבצע מבחנים כאלה ואחרים לצורך חידוש רישיון הנהיגה.
לאחר שעורך הדין שינה את סעיף העבירה הרי שכעת יכול הוא לנהל משא ומתן יעיל עם התביעות המשטרתיות במטרה להביא להקלה בעונש אשר יוטל על הנהג בסופו של יום. לצורך ניהול משא ומתן זה עורך הדין יציג בפני התובע המוסמך מסמכים המפרטים את מצבו הכלכלי והרפואי של הנהג ויחתור להקלה משמעותית בענישה.
מהן הבדיקות והפעולות הנדרשות לצורך בדיקת שכרות
במהלך בדיקת שכרות בשטח על ידי השוטר יידרש הנהג לבצע מספר פעולות רלוונטיות לצורך הוכחת השכרות בה נתפס נוהג וכן רמתה. יש לשים לב כי הבדיקות עלולות להשתנות ממקרה למקרה וכי לכל מקרה ישנן את ההנחיות הקובעות וכן שיקול דעתם של השוטרים המעורבים. כאשר אנו מדברים על בדיקת שכרות רגילה ומוכרת דהיינו בדיקת ינשוף הבודקת את כמות האלכוהול בדמו של הנהג ישנן שתי בדיקות עיקריות ומרכזיות:
- בדיקת מאפיינים – בדיקה זו נועדה לבדוק את רמת כשירותו של הנהג לנהוג בהתאם למספר פעולות בסיסיות שעליו לבצע. כך יצרך הנהג להביא אצבע לאף מספר פעמים, הנהג יצטרך ללכת על קו ישר מבלי לסטות ממנו וכו’. בדיקת מאפיינים היא אינדיקציה בלבד לשכרות ולא ניתן לבסס עליה לכשעצמה עבירה זו. ללא ספק נהג אשר יצלח את בדיקת המאפיינים יוכל להציג זאת בפני התביעה המשטרתית לאחר מכן כראיה מטעמו.
- בדיקת נשיפה – בדיקת נשיפה הינה בדיקה אשר על הנהג לנשוף במכשיר הינשוף לצורך איתור כמות האלכוהול בגופו. מכשיר הינשוף הינו מכשיר אמין המספק תוצאה מדויקת של רמת האלכוהול. בהתבסס על תוצאה זו, ניתן יהיה להגיש כתב אישום כנגד הנהג לבית המשפט.
כאשר אנו מדברים על בדיקת שכרות במקרה של תאונה דרכים יש לבצע את הבדיקות הבאות:
- בדיקת מאפיינים- בדומה לעבירת שכרות גם במקרה של תאונת דרכים יש לבצע בדיקת מאפיינים.
- בדיקת דם – בשונה מבדיקת שכרות במקרה של אירוע שכרות קלאסי הרי שכאשר התרחשה תאונת דרכים יש לבדוק את ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג באמצעות בדיקת דם. כמו כן, בדיקת הדם תעשה על ידי רופא מומחה במקום רפואי בנוכחות השוטר. יש לציין כי חריגה מנוהל זה ובדיקת שכרות לנהג המעורב בתאונת דרכים באמצעות מכשיר ינשוף אינה פוגעת בהליך המשפטי וכל עניין ייבדק לגופו.
כאשר מדובר באירוע בו הנהג מסרב לבצע את בדיקת האלכוהול על השוטרים המעורבים באירוע להסביר לו כי סירוב לבצע בדיקה דינו כנהיגה בשכרות לכל דבר ועניין. בהעדר אינדיקציה להסבר זה וכן בהעדר אינדיקציה להסבר על ידי השוטר לעונשים הצפויים לנהג אשר יסרב לבדיקת שכרות, לא ניתן להוכיח כי הנהג סירב לבדיקה. חשוב לזכור כי בפרקטיקה סירוב לבדיקת אלכוהול חמור יותר ממתן נשיפה. מסיבה זו מומלץ לא לסרב לבדיקת הינשוף.
מה יכול להיות כשל או פגם בראיות התביעה?
הכשלים בראיות הם עניין מורכב הדורש ידע והכרת הנהלים והפסיקה. בשטח, נדרשים השוטרים לעמוד בכללים קפדניים מאוד המורכבים מהפסיקה של בית המשפט העליון, מהוראות יצרן מפעיל הינשוף וכן מנהלי המשטרה עצמה. לא אחת שילוב הדברים הללו מביא לביצוע טעויות על ידי השוטרים. בין הכשלים הנפוצים אשר ניתן למצוא בתיק נהיגה בשכרות ניתן למצוא את הדברים הבאים:
- השוטר לא ביצע בדיקה תקופתית את מכשיר הינשוף. בדיקת ינשוף תקינה דורשת שהמכשיר יהיה תקין וכשיר תקופתית. במידה ותע”צ מכשיר הינשוף יראה כי לא בוצעה בדיקה תקופתית כנדרש הרי שדינו של תיק האלכוהול להתבטל.
- השוטר לא המתין את הזמן הנדרש בין מועד עצירת הנהג לבין בדיקת הנשיפה. בהתאם לחוק, על השוטר להמתין 15 דקות לפחות בין מועד עצירת הנהג לבין בדיקת הנשיפה. לא אחת משרדנו נתקל בתיקים בהם עלה ספק כבד באשר לפרק הזמן בו המתין השוטר עם הנהג בשטח. במצב דברים שכזה, בהחלט ניתן לפנות לתביעה המשטרתית בבקשה להפחתה בעונש.
- השוטרים המעורבים לא מילאו דוחות פעולה כנדרש. דוחות פעולה הם למעשה המסמך אשר יכול לאחר מכן לספר לנו מה כל שוטר עשה ואילו פעולות ביצע. בהעדר דו”ח כזה, לא ניתן לדעת כיצד השוטר היה מעורב בטיפול בנהג ואילו פעולות ביצע.
- אי מילוי המסמכים כנדרש. תיק נהיגה בשכרות כולל בתוכו לא מעט מסמכים אשר על השוטרים בשטח למלא כנדרש. אי מילוי המסמכים באופן הנכון והנדרש עלול למנוע מהנהג לנהל קו הגנה מקצועי בבית משפט.
יש לזכור כי רשימת הכשלים אשר ניתן להפיק מתיק נהיגה בשכרות עלולה להיות ארוכה ומפורטת. יש לבדוק בכל תיק ותיק את הנסיבות העולות ממנו ורק לאחר מכן לערוך רשימה מסודרת אשר תוצג לתובע הרלוונטי. הכשלים היכולים לעלות בחומר החקירה הם שונים ומגוונים ולא ניתן לכלול אותם ברשימה אחת סגורה. מסיבה זו יש צורך בטיפול מקצועי של עורך דין תעבורה אשר יוכל לאתר את הכשלים ולעלות אותם על הכתב.
שלילת רישיון נהיגה בשכרות ע”י קצין משטרה לתקופה של 30 ימים:
מלבד הענישה הקבועה בחוק העוסק בנהיגה בשכרות, קצין משטרה רשאי גם לפסול רישיון לתקופה של 30 ימים וכן להחרים את רכבו של הנהג. שלילה מנהלית על ידי קצין משטרה נעשית בסמוך למועד ביצוע העבירה. לקריאה בנושא ביטול פסילה מנהלית ניתן להיכנס למאמר ==>> ביטול פסילה מנהלית
במידה ומדובר בנהיגה בשכרות עם תאונת דרכים הרי שתקופת הפסילה המנהלית תהיה למשך 60 ימים. (פסילה מנהלית בעבירות של תאונות דרכים היא 60 ימים וכאשר מדובר בתאונה קטלנית 90 ימים).
פסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים המשפטיים
כפי שראינו בפסקה הקודמת לקצין המשטרה סמכות לשלול את רישיון הנהיגה לתקופה של 30 ימים כשלאחר מכן על הנהג להתמודד עם השלכות המשפט הצפוי ותוצאות גזר הדין שיינתן בעניינו. במקרים מסוימים, כאשר רמת האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג גבוהה באופן חריג מהכמות המותרת יכולה התביעה המשטרתית להגיש בקשה לבית המשפט לפסילת רישיון הנהיגה של הנהג עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
בקשה זו היא למעשה הודעה מטעם משטרת ישראל כי מדובר בנהג מסוכן אשר יש להרחיקו מהכביש עד אשר יתברר משפטו בפני בית המשפט. את הבקשה לפסילה עד תום ההליכים על משטרת ישראל להגיש בתוך תקופת הפסילה המנהלית אך גם במצבים מסוימים אחרים יכולה היא להגיש את הבקשה לאחר מכן. בין השיקולים המנחים להגשת בקשה לפסילה עד תום הליכים תשקול התביעה המשטרתית את הדברים הבאים:
- עברו התעבורתי של הנהג – ככל ומדובר בנהג בעל עבר תעבורתי כבד לרבות עבירות דומות הרי שהתביעה תבקש מבית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה שלו עד לתום ההליכים המשפטיים. עבר תעבורתי הוא בהחלט שיקול שהתביעה המשטרתית שוקלת טרם הגשת בקשה זו.
- ותק נהיגתו של הנהג – ככל ומדובר בנהג חדש או נהג צעיר ובגופו נמצא ריכוז אלכוהול גבוה במיוחד לא מן הנמנע כי התביעה תעתור לפסילתו על תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
- כמות האלכוהול אשר נמצא בגופו של הנהג – ככל ומדובר בכמות אלכוהול חריגה במיוחד הרי שגם נהג ותיק עלול למצוא עצמו עומד בפני בקשה לפסילת רישיון הנהיגה שלו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. שלילת רישיון נהיגה בשכרות במקרה זה היא לא רק לעניין העונש אלא גם בהליך מקדים כאשר מדובר בכמות אלכוהול חריגה.
כאשר מוגשת בקשה לפסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים המשפטיים יש להתכונן כראוי לדיון ובהתאם לנמצא בחומר הראיות להכין את קו ההגנה. ככל ומדובר בנהג ותיק ונורמטיבי יש לציין ולהדגיש זאת ולטעון כי מדובר במעידה חד פעמית. ככל וחומר הראיות מגלה כשלים ופגמים יש לטעון לעניין ראיות לכאורה ולבקש מבית המשפט לקבוע כי הראיות הקיימות בתיק מעלות ספקות באשר להרשעת הנהג בדין.
מה דין נהגים חדשים / צעירים /נהג מקצועי?
לצורך פסקה זו נגדיר ונאמר כי נהג חדש הוא נהג אשר טרם חלפו שנתיים ימים ממועד הוצאת רישיון הנהיגה שלו. נהג צעיר הינו נהג אשר טרם מלאו לו 24 שנים. נהג מקצועי הינו נהג המשמש כנהג מונית, נהג אמבולנס וכו’.
ככל ומדובר בנהג ותיק אשר אינו עונה על אחת מההגדרות הללו הרי שיוגש כתב אישום כנגדו רק כאשר מדובר בכמות אלכוהול באוויר נשוף העולה על 240 מיקרוגרם (בפועל אכיפה מתבצעת רק בכמות של 290 כולל). ככל ומדובר בנהג המוגדר “אוכלוסייה מיוחד” החוק קובע לגביו בזה הלשון:
“דגימת נשיפה, בגופו מצוי
אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:
(א) נהג חדש;
(ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;”
אחרי שהבנו מהי שלילת רישיון נהיגה בשכרות אנו למדים כי נהגים מקצועיים, צעירים ונהג חדש אסור להם לשתות אף לא טיפת אלכוהול. 50 מיקרוגרם זוהי כמות מינימלית ביותר ובקלות ניתן לחרוג ממנה. נהגים המוגדרים כאוכלוסייה מיוחדת צריכים לחשוש ולהיזהר שבעתיים מנהג ותיק שכן בשל כניסת מכשיר ינשוף חדש למשטרת ישראל, ניתן למדוד את רמות ריכוז האלכוהול גם בערכים נמוכים יותר מ 290 מק”ג ובדיוק אשר לא היה קודם לכן.
נהג המוגדר אוכלוסייה מיוחדת אשר יסרב לבדיקת ינשוף יחשב שיכור לכל דבר ועניין. סירוב לבדיקת הינשוף דינה בהתאם לחוק כנהיגה בשכרות. נהגים השייכים לאוכלוסייה זו עלולים להיקלע להליכים משפטיים לא פשוטים במידה ויסרבו לביצוע בדיקת שכרות.
נהג חדש המורשע בעבירה של נהיגה בשכרות במהלך תקופת הנהג חדש שלו, ישלח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וכן לאחר מכן יידרש לעשות טסט ותאוריה לצורך חידוש רישיון הנהיגה בהתאם להחלטת משרד הרישוי.
לגבי נהגים ותיקים הסיפור מעט שונה. נהגים אלו בדרך כלל ישלחו למרב”ד (המכון הרפואי) רק אם תקופת הפסילה שתוטל עליהם תחרוג משנה ובמידה ולא ישונה סעיף העבירה מעבירה של נהיגה בשכרות לעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
מהו המרב”ד ואיך הוא קשור לנהגים חדשים?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים משמש כמעין רופא של משרד הרישוי אשר תפקידו לתת המלצה לגבי כשירות נהגים לנהיגה. נהגים חדשים אשר עברו עבירות חמורות (לא מדובר בדו”ח על טלפון) כגון שלילת רישיון נהיגה בשכרות עלולים למצוא עצמם מתמודדים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים המכונה מרב”ד ולא אחת אף לאבד את רישיונם לתקופה ארוכה וממושכת.
עצם ההמתנה לבדיקה במרב”ד לוקחת מספר חודשים בהם רישיון הנהיגה של הנהג יהיה מותלה (פסול) וגם סטטיסטית אחוזי מעבר הבחינות במרב”ד אינם גבוהים וניתן לגשת לבדיקה נוספת רק כאשר תחלוף שנה ממועד הבדיקה האחרונה.
אמנם תמיד קיימת האופציה לערער על ההחלטת המרב”ד לוועדת הערר בתל השומר אך יש לזכור כי מדובר בהליך לא קל בכלל אשר גם לו יש להמתין מספר חודשים ותוצאותיו לא מובטחות מראש. נהגים חדשים אשר יורשעו בעבירת שכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בתוך תקופת הנהג חדש עלולים להישלח לבדיקות במכון הרפואי ובפועל יוצא לא לראות את רישיון הנהיגה שלהם לתקופה ארוכה.
היה והתבקשתם להיבדק במרב”ד פנו בהקדם האפשרי למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ משפטי.
דוגמאות של מקרים קשים וכמויות גבוהות:
אזהרה: כל הכתוב במאמר זה איננו מהווה בשום פנים ואופן חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה של עבירות תנועה יש לפנות לעורך דין תעבורה / עורך דין נהיגה בשכרות העוסקים בתחום התעבורה!