חוק נהיגה בשכרות

מה אומר חוק בנהיגה בשכרות?
קיבלת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות? מה כתוב ב- חוק נהיגה בשכרות ומה ניתן לעשות על מנת לצאת מזה? הכל במאמר זה!

כידוע עבירה של שכרות היא עבירה חמורה מאוד, לא בכדי המחוקק קבע – פסילת רישיון הנהיגה מינימלית של שנתיים פסילה לעבירה זו בפעם הראשונה וארבעה שנים בפעם השנייה.

אבל האם החוק היבש עומד לבדו? ברור שלא לדוגמה, חוק נהיגה בשכרות קובע כי הכמות המותרת להימצאותו של אלכוהול בגוף הוא 240 מיקרוגרם, לפי נתון זה המשטרה אמורה להגיש כתב אישום לכל מי שימצא בגופו 240 מיקרוגרם אלכוהול בעת נהיגה, אולם המשטרה מבצעת אכיפה רק החל מ 290 מיקרוגרם מדוע?

אכן בעבר כל מי שהיה נתפס עם כמות של מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בגופו, היה מוגש נגדו כתב אישום על שכרות, כפי שכתוב בחוק, 240 מיקרוגרם אלכוהול באוויר נשוף. אולם המצב השתנה בעקבות פסק דין ענת עוזרי ועל כך נדבר בסעיף הבא.

לגבי נהגים צעירים ו- נהגים חדשים ונהגים מקצועיים הנקראים בחוק "אוכלוסיות מיוחדות" הכמות המותרת ב- בדיקת נשיפה היא עד 50 מיקרוגרם או בבדיקת דם כאשר ריכוז האלכוהול בדם העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב– 100 מיל של דם. דהיינו כמות אפסית! מה שאומר שאסור לקבוצה הזאת לשתות ולנהוג!

הערה: היות והחוק של נהיגה בשכרות מדבר על אלכוהול או סם, להבדיל מאלכוהול פה המחוקק קבע מידות ב- סם מסוכן אסור לחלוטין שהרי סמים אסורים על פי חוק.

לייעוץ משפטי מלא פרטיך

הישגים של המשרד !!!

מה השתנה ב- חוק נהיגה בשכרות מאז ועד היום?

מבחינת חוק נהיגה בשכרות לא השתנה כלום, אולם הפסיקה השתנה בעקבות פסק דין מדינת ישראל נ' ענת עוזרי שם עלו טענות רבות לגבי סטיה של המכשיר בכל מיני מצבים, לבסוף נקבע בבית המשפט כי רף האכיפה בנהיגה בשכרות יעמוד על 400 מיקרוגרם, אולם המדינה ערערה על פסק דין זה והרף של כמות אלכוהול הועמד על 290 מיקרוגרם.

כפי שראינו לעיל, החוק אינו עומד בפני עצמו ולחוק מתווסף הפסיקה אשר מפרשת אותו.

חוק נהיגה בשכרות בפקודות התעבורה [נוסח חדש] + תקנות התעבורה תשכ"א 1961:

מי הוא שיכור

תק' (מס' 3)  תש"ע-2009

"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או  ב- בדיקת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

וכפי שכבר אמרנו החוק היבש הוא 240 מיקרוגרם אוויר נשוף

סעיף 169 ב  לתקנות התעבורה קובע

  • לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

          (ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור

           לנהוג בו.

  • לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם

שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

העונש על נהיגה בשכרות מוסדר בסעיף 39 א לפקודת התעבורה הקובע,

הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

עד פה ה- חוק נהיגה בשכרות, בסעיף הבא נראה מה צריך לעשות!

קצת מבלבל נכון ? בכל זאת אנו שומעים על עונשים שהם פחות מהמינימום כמו 3 חודשים 5 חודשים בודדים הכיצד?

כפי שראינו לעיל בחוק, מדובר בעונש מינימום של שנתיים פסילה,

לנהג אשר הורשע בעבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3), אבל אם אותו נהג

יורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961

להבדיל מנהיגה בשכרות שם ענישת המינימום היא שנתיים פסילה, אדם אשר מורשע בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לת"ת פה העונש מינימום הוא 3 חודשים.

איך יתכן שנהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) תשתנה לתקנה 26(2)?

התשובה לכך היא כשלים ראייתיים בתיק הנהיגה בשכרות, שהביאו את התביעה להסכים לשנות את סעיף האישום לסעיף קל יותר של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

יש להבין התביעות במשטרה לא מחפשים לשנות סעיפים ולסגור תיקים רק לשם סגירה, על מנת שיסכימו לשנות את הסעיף לסעיף קל יותר יש להראות להם, כי נפלו פגמים בכתב האישום וברגע שהם מבינים שהתיק הוא לא תיק מנצח הם יעדיפו להגיע ל"פשרה", בה אומנם הנהג יורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעה אך זה עדיף מזיכוי, כאשר כמה הנהג יפסל נתון למיקוח בהתאם לחוזק הכשלים וטיבם.

מה הם כשלים ראייתיים?

בעצם מדובר בנושא מורכב מאוד אשר מורכב גם מהפסיקה של בתי המשפט וגם מנתונים טכניים, הוראות יצרן של מכשיר הינשוף , נהלים של המשטרה, וכן החוק נהיגה בשכרות  ועוד… ויש כמות לא מבוטלת של כשלים ראייתיים להלן דוגמה אחת מהפסיקה (פסיקה של בתי המשפט), בו נניח שאדם נתפס נוהג בשכרות בכמות של 290 מיקרוגרם והוא שתה את הכמות חצי שעה לפני שנתפס, הבדיקה בפועל של הינשוף נערכה כעבור שעה מרגע שעוכב לבדיקה, אזי במצב דברים זה יוצא כי כאשר נתפס הכמות בגופו לא הייתה הכמות הנכונה ולמה אני אומר את זה?

ניתן לדמות את ספיגת האלכוהול בגוף לפעמון (הכוונה לצורה)

תחילה שאדם שותה אלכוהול לוקח לאלכוהול זמן ספיגה בגוף, וככל שעובר הזמן הכמות היא גבוהה יותר עד אשר מתחילה ההשפעה לרדת!

דוגמה טכנית יותר קלה-

לפי הוראות יצרן יש מקדם ביטחון של 15 דק' מרגע העיכוב של הנהג לבין הבדיקה בפועל נניח אדם מעוכב לבדיקה בשעה 3:00 ונבדק ב 03:10 האם זה תקין?

התשובה לא , הרי את המכשיר יצר יצרן והיצרן אמר במפורש כי יש להמתין 15 דקות לפני הבדיקה, כאשר ב 15 דקות הללו על השוטר להשגיח כי הנהג לא אכל, לא שתה ולא הכניס דבר לאף או לפה, ולא עישן.

דוגמאות נוספות של כשלים בראיות-

  • אי החלפת פיה בין בדיקה לבדיקה
  • אי כיול של המכשיר בתחילת המשמרת ובסופה.
  • בעיות בפלטים של בדיקת שכרות – יש רשימות של תקלות

ברור שכשל קטן ולא מהותי לא יביא  לזיכוי בבית המשפט, אולם הצטברות של כשלים בהחלט יכולה להביא לזיכוי הנאשם. לעתים הכשלים לא נראים לעין ויש להפעיל פעולות משפטיות כגון בקשה לקבלת חומר שאיננו חומר חקירה, למשל במצב בו הנאשם טוען כי לא השגיחו עליו ואילו השוטרים טוענים שכן, במצב זה יתכן ותוגש בקשה לקבלת דוח עיסוק ודו"ח פריסה של השוטרים בשטח, כמובן שבפרקטיקה יש הרבה כלים! ונדרש הרבה ניסיון להבין הכל!

תזכרו כלל! הדברים הטובים נמצאים בפרטים הקטנים, אלה שלא בולטים לעין!

הקשר בין החוק לבין עו"ד לתעבורה

ברור שעורך דין העוסק בתחום התעבורה בקיא בפסיקה, אשר משתנה חדשות לבקרים, בחוק וכפי שניתן לראות במאמר זה כי

מדובר בנושא מורכב המצריך ידיעה הן בפסיקה והן בחוק והן בהוראות הפעלה ונתונים טכניים כאלה ואחרים.

עורך דין לתעבורה יצלם את תיק הנהיגה בשכרות מהתביעה המשטרתית , ילמד אותו לעומד ויעבור על פרט פרט ויסמן את הנקודות החלשות בתיק דהיינו הכשלים הראייתים, כאשר יכולים לקרות שני דברים:

  • כפירה במיוחס לנהג בכתב האישום וניהול משפט הוכחות במטרה להביא לזיכוי

          או

  • הגעה להסדר טיעון מקל ושינוי סעיף העבירה מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

כמובן שהכל תלוי בראיות ובמה שהנאשם אומר לעורך דינו אולם עורך הדין ייעץ לנאשם על דרכי הפעולה האפשריות ויחד עם הלקוח יכינו את קו ההגנה המיטבי, כך שהמטרה היא ש- רישיון הנהיגה יישאר בכיס.

קישור ל>> פקודת התעבורה

אזהרה: האמור במאמר חוק נהיגה בשכרות, נועד לתת מידע אינפורמטיבי בלבד ואין לעשות שימוש באמור במאמר ללא התייעצות עם עורך דין תעבורה , ואין האתר או כותב המאמר אחראי לשום פעולה או נזק אשר יעשה אדם אשר מסתמך על האמור במאמר זה.

בבקשה דרגו את המאמר

2 דירוגים5/5
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל +
שיתוף ב twitter
טוייטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ

אל תפספסו גם את:

ערעור על דוח מהירות - משרד עורכי דין עקראוי ושות'

ערעור על דוח מהירות

ערעור על דוח מהירות קיבלת דוח על נהיגה במהירות מופרזת, בתוספת נקודות? אולם אתה יודע כי הדו"ח לא מוצדק! מאמר זה יסביר לקורא מהו ערעור

קרא עוד »
בקשה להמרת דוח תנועה באזהרה - עוד תעבורה ערן עקראוי

בקשה להמרת דוח תנועה באזהרה

בקשה להמרת דוח תנועה באזהרה – האם כדאי? קיבלת דו"ח תנועה משוטר?קיבלת ממשטרת ישראל דוח מסוג ברירת קנס? מה הם האופציות העומדות בפניך והאם בכלל

קרא עוד »

אודות עו"ד ערן עקראוי

עורך דין תעבורה ערן עקראוי הינו עורך דין בעל משרד פרטי, העוסק בדיני תעבורה, לעו"ד תעבורה ערן עקראוי ניסיון עשיר בייצוג נהגים ועוברי אורח בבתי המשפט לתעבורה הפזורים ברחבי הארץ.
כמו כן לעורך דין תעבורה ערן עקראוי היתר לייצג בבתי הדין הצבאיים.